סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף קסג, עמ' א
1
בהם <מקום ארון אינו מן המדה> #וכרובים בנס היו עומדים# אשר היו בראשון בהכרח.
וכמו כן התהדר והתהלל בזמן החשמונאים בנס שמנה של מנורה בימי חנוכה אשר
זכרם לא יסוף מזרענו. כמסורת החכמים ז"ל במגלת תענית פרק ט' ושבת פרק ב' שארע בפך
החתום ומונח כאסוך השונמית הידוע, ונפלאתי כי בספרי דחשמונאים אשר כל עצמן
5
הוא לספר דבר אנטיוכוס לא נזכר נס השמן הזה מאומה. ובפרט בראשון פרק ד' ובשני פרק
י' כי שם ביתו אין רק ספור התשועה הגדולה אשר גאלם ה' מיד צר ומסיים ואומר כי בכ"ה
בכסלו שנת קמ"ח למלכות היונים טהרו הכהנים את הבית וחדשו את כליו ויחנכוהו היום עצמו
אשר כבר טמאוהו היונים בכמוהו. ושקבעו שמחת חנכת המזבח שמנה ימים יען אשר
מעט קודם לכן לא יכלו לעשות את חג הסכות מהצטרכם לברוח אל ההרים והמדברות מפני
10
לוחציהם כי רבו, וכן היוסיפון לרומיים ספר י"ב פרק י"א אשר כפי הנראה לקח בספור
הנס הזה את דבריו משם זכר כי יום טהרת הקדש היה שנת קמ"ח למלכות יונים באולימפיאה
קנ"ה היום עצמו אשר ג' שנים מקודם אנטיוכוס הרשע וחילו טמאוהו, וקנצי מליו שם כי לפי
דעתו נקרא חג הנרות לזכר שאחר ימי החושך וערפלי הצער אור נגה מחסד האלקים עליהם
להשקט וישע. ואחרי כי דבר יהודית עם שר הצבא {אולופירנו} לא הוזכר מאלה כותבי
15
העתים עם הנס הזה האמור ולא עם זולתו מקורות בני חשמונאי, אפשר שיהיה כרשום
במגלת יהודית עצמה המקובלת לנצרים שזה דבר פעולתה היה בימי אחד ממלכי פרס. כמו
שכתב {סמוטיאו} הנצרי בספרו השני פי"ב וספר ד' פרק א'. כי שלח את {אולופירנו} שר צבאו
לכבוש לו את ממלכות הארץ ויפול ביד יהודית אשר חתכה את ראשו עודנו חומד את יפיה,
ויהי אחרי כן בימי אחשורוש ראשון צרי יהודה הכותבים שטנה על בנין הבית כתבו לו כנראה
20
בעזרא א' ד' #תבקר בספר דוכרניא די אבהתך ותהשכח ותנדע די קריתא דך קריא מרדא
ומהנזקת מלכין,# לרמוז על הריגת {אולופירנו} הנז'. אשר בלי ספק נכתבה אז בספר דברי
הימים לפני המלך. ואין ספק כי טוב עשו חכמינו הקדמונים לבלתי קבל את המגלה ההיא
שלא נכתבה ברוח הקדש. ומכל מקום למיחש לה בחלק מה מיבעי כאשר מראש כתבנו על
כיוצא בזה, הלא ספר החכמה שאינו מקובל לנו תחזינה עיניך את הרמ"בן ז"ל בהקדמתו
25
לפרוש התורה שהוא עושה ממנו עקר וכותב שני לשונות ארוכים אשר בו פרק ח' לסיוע אל
דבריו שמה. ועם מה שתמצא בספר יהודית הנזכר זכרון נבוכד נצר עם תאר מלך
אשור כבר תרץ הנצרי הנזכר במקומותיו הנזכרים כי השם ההוא תאר למלכי בבל ואשור כמו
פרעה למלכי מצרים מן הטעם שכתב היוסיפון לרומיים ספר ח' פרק ב', ויונח שלא היה תאר
מיוחד למלכי אשור הלא יתכן כי אחרי תפשו לו את מלכות בבל הגדול אז מאשור התעלה
30
בתארו לשם תפארת. וכבר נודע גם כן כי בבל ואשור היו מאות שנים מלכות אחד כמו
שזכרנו בפרק כ"א ושהאחד עצמו נקרא בכתבי הקדש #מלך בבל# #ומלך אשור# וגם כן #מלך פרס#
32
כפי מה שהוכחנו פרק לח" מאמר ג', ומן הנראה בספר יהודית הנזכר הדבר ההוא אירע
בהיות יויקים כהן גדול. ולדברי ידידיה בספר העתים שהעתקנו זה יויקים היה אז ממלא
מקום אביו ישוע אשר הלך להשתדל על רשות בנין הבית, והוא ישוע כתב את המגלה
35
הזאת אשר לדברי {המעתיק} לנצרים בהקדמתה כתבה בלשון ארמי כמו שנכתב גם כן ספר
טוביה להיותו אז לשונם ההמוני כנראה בקצת פרקינו אלה, וה"רן ז"ל אשר כתב פ"ב
דשבת על מאמר <אף הן היו באותו הנס> וזה לשונו. #אמרי' במדרש דבתו של יוחנן האכילה
לראש האויבים גבינה לשכר אותו וחתכה את ראשו וברחו <במקור: ו ברחו> כלם ולזה נהגו לאכול תבשיל

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות