סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • שנאת עולם לעם עולם

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: נחום סוקולוב   |  שנה: שנת 1882
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 37
1
מכרי הזהב והכסף בזיבענבירגען. בעת אשר טאציטוס הרומאי נסע בארצות
אשכנז, החלו הטייטאנים (האשכנזים) הקדמונים לעסוק במסחר חליפין;
בספריו יספר: כי שבטי העמים היושבים בקרב הארץ עוד לא ידעו ממסחר
אחר בלתי מחליפי סחורה. שני תרנגולים היו שוים בערכם לאוז אחד לשלם
5
מחירו, שני אוזים במחיר חזיר, שתי כבשות במחיר שה, לתך שעורים
במחיר מדה חטים וכדומה. הכסף והזהב לא יקרו בעיניהם כלל, וכלי הזהב
והכסף אשר הובילו שי לשריהם כחרשי האדמה נחשבו בעיניהם; אך בני
השבטים אשר לא רחקו מהרומאים, אשר קנו יין על יד גדות נהר רהיין, הם
הוקירו זהב וכסף, וידעו צורת מטבעות רומיות. בימים אחרי כן, אשר כבר
10
נמצא מעט כסף באשכנז, ובדתי המלכות היה קצב המסים והארנוניות ע"פ
מטבעות, כמו למשל בין הזאקסען נחשב לערך סכום ידוע, פר בן שנה בימי
הסתיו אחרי רעותו באחו כל ימי הקיץ ויובא אל הארוה, ובין הבאטרענ/זים
חצי שק דגן או דבש, ורק אחרי כמה מאות שנים נודעו להפֿראנקים כל
דרכי משטר הכסף של הרומאים.
15
   כבר בימים ההם היו היהודים, אשר שקדו על המסחר ועל עסקי כסף,
למפלגה גדולה ונפרדת בין הפֿראנקען יושבי הערים, וגם המלכים רצו את
פעלם ויבקשו קרבתם למצוא בהם עזר. כילפעריך מינה בהיכלו סוחר עברי
ושמו פריסקוס, אשר קנה בעבורו בשמים ומגדנות. בספרד אשר שמה
הלכו היהודים מפני תגרת יד אדרינוס, מצאו כפי הנראה מסלות קודם לכן,
20
והמבטאים הנזכרים במאסף המשפטים להגאטהים, כמו: "סוחרים באים מעבר
לים" "רוכלים בזהב בכסף בבגדים בעדי וכתם", בטח ירמזו אליהם. בצרפת
התישבו היהודים בל"ס בכל חופי הדרום, במארסיליא וסביבותיה במאה הח'
והי', יחד עם סוחרי הרומאים האחרונים. ראשי רכולתם היו: נייר, שמן,
סחורות משי ובשמים. הנקל היה להם להביא הלום ממבחר סחורות ותבואות
25
אזיא, אחרי אשר העיר קראנאגארע <!> בארץ הודו קמה להם לאחוזת נחלה על
פי מלך הודו אשר הטה אליהם חסד, ובתוך ארץ ערב, בקרבת מדינת עדן,
יסדו להם ממלכה אשר קראוה האמעריה, וגם בארץ סינים ישבו שלוים
וראו כל טוב. בחצר המלך גונטראד <!> הבורגונדי נחשב יין גצה מכנען ליין
רקח טוב מאין כמוהו. חרש העושה במלאכת זהב אשר למלך דאגאבערט
30
היה לבוש - לפי ספור כותבי קורות הדורות - "בגדי משי ואטון מצרים,
ובאזור מעילו נוצצו אבני יקר מארצות הקדם". דעת לנבון נקל כי אך היהודים
הביאו אל יושבי הארצות ההן - אשר לא ידעו בטיב משא ומתן - את סחורות
ופרי אדמת ארצות אזיא הרחוקות.
   כמו שאייראפא אספה אל השכלתה החדשה הגיונים ודעות רבות מן
35
העמים הקדמונים אשר ישבו באזיא, דעות אשר עוד עד היום לא נשבתו
מטהרן, כן גם עבר אל חלק התבל שאנו דרים בו, לאייראפא, עולם קטן
אזיאטי, הלא הוא עם ישראל. חין ערך תועלתו לכל העמים בימי הבינים

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות