סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • שנאת עולם לעם עולם

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: נחום סוקולוב   |  שנה: שנת 1882
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 35
1
עובדי אדמה. גם יטה החכם הנ"ל קו על שלמה ויתנהו לנוטע את המסחר
בעם ישראל, אך אשתמיטתיה, כי נסיונותיו אשר נסה לבוא עם עמים רחוקים
בברית מסחר, עלו בתהו ולא נשאו פרי מאומה. לעומת זה צדק באמרו,
כי התמורה הגדולה הזאת (ר"ל המעבר מעבודת האדמה להמסחר), מבבל
5
יצאה, כי בעוד אשר היהודים אשר ישבו בכנען בימי משול מלכי פרס בארץ,
עבדו את האדמה, נצמדו יהודי חוץ לארץ להפֿיניקיים במסחרם, ומסחר
הפיניקיים אשר אחרי נלחם בהם אלכסנדר נהדף מעמדתו, נפל בידי היהודים.
אחרי כן ירשום קיעססעלבאך לדבר הגדול הזה גבולות צרים כהתכנס בהם
כל גדלו של הענין הנשגב הזה. מלכי בית תלמי חפצו לשים את מצרים
10
למסלה העולה אל הודו, דרך שם תובלנה כל סחורות הארצות, ולכן קדמו
את פני היהודים ברצון בבואם אל ארצם, ויתנו להם חוקים טובים ומשפטים
יחיו בהם. הן נודע וברור הוא, כי אלכסנדר אחרי כוננו את אלכסנדריא
נתן רשיון ליסד בקרבה עדת יהודים גדולה, וחלק להם חוקה אחת עם בני
מוקדון ויון (יוסיפון ב' כ"א), ויען כי מלכי בית תלמי אהבו את היהודים, לכן
15
פרצו ורבו במאד, נשאו משרות כבודות, עבדו בהצבא, ולעתים לא רחוקות
נשאו משרות שרים מצביאים בראש חיל מצרים. היהודים אוו למושב להם באלכ/סנדריא
העיר, חלק אחד מכונה בשם "דלתא", אשר שם תקע להם מסחרם
יתד במקום נאמן, וכהפיניקיים שלחו משם פארותיהם קדמה וימה. הדבר
הזה הביא את קיעססעלבאך לההשערה, כי יהודי אייראפא בזמן הזה הם יוצאי
20
ירך הסוחרים יהודי אלכסנדריא, ויתמוך יתדותיו על ההנחה, כי מספר בני
ישראל יושבי כנען ברחבי 360 פרסאות מרובעות היה 1,800,000, - מהם
נפלו במלחמות רומא ובהרג רב מילליאן וחצי, והשאר 97,000 מצאו קצם
בבתי הכלא במצור ובמצוק, עד כי רק מתי מעט מלטו את נפשם מהריסות
ירושלים; אך כמוה כההנחה אשר בה, יסודתה הטבעו על אדני תהו. גודל
25
ארץ כנען היה חמש מאות פרסאות, והעם היושב בעריה הרבות היה כביר
מאד במספרו, מלחמת הרומאים התנהלה בכבדות ולא בחפזון, וטרם הגיע
חיל רומא עד שערי ירושלים, כבר נמלטו רבים לארצות אחרות מפני אבחת
חרב ומגור השביה. בעת ההיא כבר מלבד קהלות יהודים בכל רחבי אזיא,
גרו יהודים רבים ביון ובכל איי הים התיכון, בספרד, בגאלליה וברוב
30
מדינות אשכנז, אשר לא מאלכסנדריא מוצאם אך מכנען באו או מסוריא.
אם אין ראיה ברורה לדבר, ידים מוכיחות יש לההנחה הזאת. יהודי אלכסנדריא
כנודע היו כמו מפלגה מיוחדת בהלך רוחם ובחקרי לבם, הם הריקו את כתבי
הקדש מכלי הראשון אל כלי שפת יון, הם החלו לכתוב ספרים אשר די הגיון
בהם, להבין אי זה הרוח עבר עליהם להתפרד לכת יהודים- אלכסנדרונים, בנו
35
להם מקדש כמו רמים, ולא חוברו במחברת אחת עם יתר אחיהם, כי גם
המשנה והתלמוד אשר ארץ ישראל מקורם הראשון, לא הפיקו מהם רצון, -
לו יצאו היהודים מחלצי האלכסנדרונים כי עתה בלא ספק יצאו בעקבות אבותיהם

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות