סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • שלושה פרקים מידיעת מערכת הדומם

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יהושע סירקין   |  שנה: שנת 1869
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 97
1
יכסה מלמעלה בגלד שחור אשר יתפוצץ ויוסר ממנו אם יכו עליו
בפטיש (<>)37). אך הוא לא יפעל על המים
כל פעולה חימיית בחום ממוצע בלתי אם יעבירו אדי מים על פני ברזל
קדוח, ואז יהיה בו ההפך מפעולת יסוד המימי על חמצת הברזל,
5
כי פה המים יתפרדו ליסודותיהם, החמצי יתאחד עם הברזל והמימי
יצא לחפשי, ובזה ישתמשו לפעמים בעלי החימיא להוליד את יסוד
המימי. הברזל ימס בכל חומץ המהול במים, בהפרידו את הרכבת
המים, אך בחומצים עזים כמעט לא ימס ממנו מאומה, ובאופנים
ידועים יעשוהו לבל ימס בכל חומץ. כתאותו ליסוד החמצי כן ישאף
10
הברזל תמיד להתאחד עם חלאָר, בראָם, יאָד, גפרית ועוד.
   הברזל ימצא לפעמים טהור לבדו בארץ, ובזה יבדילו בין שני
מינים, {ברזל האדמה} (<>),
הנמצא כחרצנים, קשקשות או גידים בתוך מחצבים אחרים, אשר
אמנם יסתפקו בו חכמים רבים, {וברזל אבני הברד} (<>)
15
או אבני- האויר (<>) הנופלות
לפעמים מן השמים, ועוד לא נודע מקורם <תוקן ל: מקורן> אל נכון38). באבנים אלה
   37) יש אשר תשתרע חמצת הברזל על פניו ותגן עליו לבל תחדור החלודה בקרבו,
וע"כ יעשו לפעמים גלד החלודה הזאת בצדיה על הברזל, בזאת אשר יחמוהו באש עד
מעלת *230 (<>); אך ברוב יצפו אותו בבדיל ובצינק או ימשחוהו בשמן וששר.
20
   38) אבני הברד, אבני האויר או אבני אלגביש, יפלו לפעמים באבנים גדולות
משמים ארצה ברעם ורעש ברק וחזיז קולות. בצדק יאמר הומבולדט כי הכחשת כל דבר
בטרם נבחן ונסה, ירע לפעמים לחכמה יותר מאמונת כל דבר. כמקרה הזה קרה גם
לידיעת אבני האויר אלה, ימים רבים לא אבו חכמי דורנו שמוע לספורים זרים אשר
ספרו להם ממטר אבנים ואבני אלגביש, וכל הנמצא כתוב בספרי דבה"י לכל עם ועם
25
על אודות אבני הברד (יהושע י' י"א ומקומות הרבה בתנ"ך, וכאלה יספרו סופרי דה"י
הנודעים פלוטרך, פליניוס ועוד) דרשו על דרך המליצה. בשנת 1794 הוכיח הח' <>
בספר מיוחד, על אמתת מציאת אבנים אלה. וכל חכמי גרמניה נטו אחריו, ומה גם
אחרי אשר בשנה ההיא (16 יוני 1794) נפלו אבנים מן השמים בעיר סיענא, ובשנה
השנית (13 דיצימבר 1795) היתה כזאת גם במחוז יורקשייר באנגליא. אך לא כאלה
30
היתה בצרפת, העם אשר לא למשמע אזניו יוכיח, כי שם השבו <!> מקרים כאלה לשיחות
הילדים ומוזרות בלבנה; וכאשר קרא החכם הנודע <> בשנת 1802 באזני שבת
תחכמוני, מאמר גדול על אודות אבני הברד, היו כל היושבים מתלחשים ביניהם עד כי
קם היושב ראשונה ויהס את הקורא, באמרו כי לא נכון לקרוא מעשיות זרות כאלה
בשבת תחכמוני כי חרפה הוא להם, והח' ביאו בוש וירום <!>. אך כמו מן השמים הוכיחו
35
שגגתם להשיב חכמים אחור, נפלו בשנה השנית (26 אפריל 1803) בעיר איגל, אבני ברד
הרבה מן השמים, אשר ראו בעיניהם חכמים וידועים. יושבי שבת תחכמוני לא מצאו

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות