סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תולדות הארץ א

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יוסף שיינהאק  |  שנה: שנת 1841
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' נא
1
הצירים. אורך גופו אמתים ורבע, וזנבו רבע, חוטמו כחוטם הכלב, גופו
עב וקצר מכוסה בשער עב כגוף הדוב, כפות ידיו ורגליו קצרות מאד,
אחוזות בצפרנים חדים לחפור בהם. מראה עורו העב אשר בראשו לבן,
בפצלות שנים שחורים העוברים מחוטמו בין עיניו אל מתחת לאזניו, מראה
5
גבו בלול, שחור לבן אמוץ וירוק (געלבליך) צלעיו שחרחר אמוצי,
ובטנו רובו שחור. בין רגליו מאחורו תלוי כיס אחד מלא מיץ שמן מאד
וכן כתב המוספי בהביאו דברי הירושלמי זה בערך גלאקסינון [ומזה משמע שהיה גירסתו
כן] שהוא המארדע"ר או הצאב"ל [הערה מ'] כאופן הג' אשר כתבתי. והנה בירושלמי
שלפני דפוס שקלא"וו ודפוס דעס"וי כתוב גלאקטינון בטי"ת, אם לא שנאמר, לפי'
10
המוספי, שט"ס הוא בשניהם, וע"כ נראה לדעתי שחקר מלת גלאקסינון אינו כאשר כתב
החכם מוספי "כי גלא הוא חולדה (וויזל) וקסינון ענינו, אורח הבא ממרחק, וע"ד זה
יסומן המארדע"ר אשר תולדתו מארץ צפון" כאשר כתבתי בהערה מ' בשמו, כי באמת
שם גלא הוא כולל בלש' יוני משפחה ממינים אחדים הוויז"ל המארדע"ר והקאטצ"ע;
רק לדעתי הוא שם מורכב ממלת {גלא} שהוא שם כולל משפחת מינים אלה, וממלת
15
{יקטיסא"ן} שהוא בל' יוני שם המין להוויז"ל והמארדע"ר, שכן דרכם לכתוב שם
המשפח' ושם המין, ונכון היה לכתוב {גלאיקטסיאן}; אפס כי מכובד המבטא השמיטו
בב"ר את הטי"ת ממלה זאת, ובירושלמי השמיטו את הסמ"ך, אשר בזה יתורצו לנו ביותר
דברי המדרש שהבאתי שם. {במדרשׁ} קהלת (סי' פ) <עורות תחשים מה הן;
ר' יהודה אומר אלטיינון ור' נחמיה אומר גלטינן> כו', ולבעבור שהם אותם תנאים
20
עצמם הנזכרים בירושלמי בפלוגתא זו, מזה נבין כי גם במדרש צ"ל כמו בירושלמי טיינון
{וגלאקטינון} כו'. ואחרי שבארנו דברי תנאים האלה בירושלמי, הנה מזה יקל לנו
להבין דבריהם עצמם גם בתלמוד בבלי אף כי נאמרו שם בנוסח אחר, דמביא שם [שבת
כח.] אבעיית ר' אלעזר המובאה לעיל בירושלמי, וקאמר ע"ז <"תחש שהיה בימי משה
קאמיבעי ליה טמא או טהור היה? א"ר יוסף תנינא, לא הוכשרו למלאכת שמים אלא
25
עור בהמה טהורה לבד; מתיב ר' אבא, ר' יהודה אומר ב' מכסאות היו א' של עורות
אלים מאדמים וא' של עורות תחשים, ור' נחמיה אומר מכסה אחד היה> [פי' רש"י <חציו
של אלים וחציו של תחשים]> <ודומה כמין תלא אילן ותלא אילן מין טמא הוא> כו', ע"כ.
ואחרי שהם אותם תנאים עצמם אשר בירושלמי נבינה כי דברי ר"י <א' של עורות
תחשים,> יבוארו {מראה} תחשים כו', וע"כ סיים בעורות אלים, במלת "מאדמים", ולא
30
תני סתם א' של עורות אלים וא' של עורות תחשים, ללמד לנו אשר ידבר רק מן המרא'
והצבע, ור' נחמיה אומר <דומה כמין {תלא אילן},> והנה הערוך בערך תלא אילן כ'
בשם גאון אחד שהוא #חיה קטנה כדמות חתול# כו' ומלמדין אותה לצידת השפנים, ע"כ.
ובאור המין הזה ניכר מתוך מעשיו [אשר יחסו לו] שהוא חולד פֿרעטכ"ע אשר ילומד בכל
ארצות החמות לצידת השפנים וכיון גם פה אל הגלאקטינון [שהוא המארדע"ר, בעל
35
גווני' יפים] אשר בירושל', ולאשר איננו נמצא בארצותיהם, בארו היטב במין הפֿרעטכ"ע
הנמצא שם לרוב גם נכנע [ודומה לו באמת, כי הם ב' מינים ממשפחה אחת] ואמר
<"דומה כמין תלא אילן"> ויהיה לדעתו התחש מין טמא כאשר תירצו בירושלמי, ואולם
בתלמוד דידן ירצו לדחות זאת, ואמרו <ה"ק כמין תלא אילן ולא תלא אילן> כו' <דאלו התם
טמא והכא טהור.> והנה בתנחומא [פ' תרומ'] מחלוקת התנאים האלה בל' אחר,
40
דאיתא שם <"ועורות תחשים ר' יהודה ור' נחמי' ר"י אומר חיה טהור' גדולה הית' במדבר
וקרן אחד היה לה במצח' ובעורה ו' <במקור: במ צח' ובעורהו'> גוונים, ור"נ אומר מעשה ניסים הית' ולשעה

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות