סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תולדות הארץ א

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יוסף שיינהאק  |  שנה: שנת 1841
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' נ
1
שללו בנתחים גדולים עם עורו ושערו. סוס הים (וואלראס) הוא אויב גדול
לו, בפגעו בו אם יצלח לתפשו, יכה בכפיו עמוק תוך גוף הדוב וימשכהו
בעוז כחו אל תחת המים עד אשר יחנק וימות. הנקבה תלד תאומים בכל
פעם. אנשי גרענלאנ"ד אוכלים את בשרו, ידליקו את שמנו, ומעורו יעשו
5
למו אדרות.
   ג ארוך הפה (לאנגריסעלליכֿטער בעער) משכנו בארצות הודו, ונקרא
בשמו על דבר שפתות {פיו} אשר {יאריכו} הרבה
כעין השופר (ריסעל) אשר להפיל. האחד אשר הובא ממינם לאיראפ"א
9
חסרו שניו החותכות, ובדרכיו חשבוהו לעצל, ארכו אמתים, וצבעו שחור
10
בשני טלואים לבנים אשר על חוטמו וחזהו, מחיתו רק מתולדת הצמחים,
ובהודו יכבשוהו, יכניעו אותו וילמדוהו.
   ד קצר הרגלים (דאכס), [מו] משכנו ברוב ארצות איראפ"א,
ובמדינו' צפון באזי"א ואמעריק"א, בלעדי גלילות
   [מו] כן נקרא המין הזה בל"א, וכדמיון שם זה נקרא גם בלשון רומי, טאקסו"ס,
15
ולאשר תדמה המלה הזאת לשם {תחשׁ} הנמצא בנתוב <!>, ע"כ כתב רש"י ז"ל
ע"ש תחש הנזכר בתוכחת יחזקאל [ט"ז י] <ואנעלך תחש> <"טיישון בלעז"> [טייסא"ן בלשון
צרפת] (דאכס); אכן על שם תחש הכתוב בתורה [שמות כה ה] כ' רש"י <ועורות תחשי'
מין חיה ולא היה אלא לשע'> כו', ולא העתיקו עוד למין דאכ"ס לבעבור שהוא מין טמא,
ובגמרא אמרינן [שבת כח:] על ענין זה #דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה
20
טהורה לבד.# וחכם נוצרי אחד באר מלת תחש בג' אופנים שונים. הא', שמלת
תחש הוא מין מראה וצבע, ויבואר עורות של {מראה} תחשי', וכן הוא בתרגומי' הישני'
ובהעתק הע' זקנים שהעתיקו "איאקינדי"ן" והוא מראה תכלת (בלוי"א), ולפי באורו
זה יהיה ענין מלת תחשים משם "תחש" אשר בלשון ערבי שבו נקרא כן התנין דעלפֿי"ן
אשר מראהו תכלת כהה, ויבואר עורות תחשים, עורות ממראה תחש (דעלפֿין פֿארביג,
25
דונקעל בלוי"א). האופן הב', שמלת תחש יסמן מין הכנה ועבוד העור כסאפֿיא"ן
ושאגרי"ן. והג' שעורות תחשים הוא כמשמעו, עור של מין חיה הנקראת תחש, אם
הדאכ"ס הדומה בשמו למלה זו, או כלב הים הנחשב בשנים מלפנים למשפחה אחת
עם הדעלפֿי"ן הנקרא בל' ערבי תחש כנ"ל. ויסכים לאופן הג', באמרו כי משקל הרבים
ממלת תחשים וקשור הענין יורו אשר הדבר כפשוטו, עור ממין חיה הנקראת תחש.
30
והנה אף כי דברי חז"ל בבבלי לא יסכימו גם לאחד מג' דיעות אלה, באמרם [שבת כח:]
שהתחש היה מין טהור ובעל גוונים הרבה, עיי"ש; בכל זאת מצינו בתלמוד ירושלמי
פלוגתא מכוונת לב' מאופני' הנזכרים דאמר התם על משנת #כל היוצא מן העץ# <"שאל ר"א
מהו לעשות אהל מעור בהמה טמאה? והכתיב עורות תחשים?> [והתחש היה מין טמא
ושבת ילפינן ממשכן] <ר' יודא ור' נחמיה ורבנן> [פי' שפלוגתא היא, ולדעת רבנן היה מין
35
טהור] <ר"י אומר טיינון לשם צובע <!> נקרא,> פי' שיבאר <עורות תחשים,> של צבע תחשים,
והנה מלת טיינון היא נקצרה (פֿערקירצט) ממלה יונית "היקינטיינו"ן" [וכן כתב גם
המוספי] שענינה בל"א "{בלוי"א}" אשר מלה זאת עצמה היא תרגום הע' זקנים לשם
תחשים, ומסכים לאופן הא' אשר הבאתי למעלה. <ור' נחמיה אומר {גלאקטינון},>
וכת' המפרש <"שם צבע"> אכן ממשמעות דברי ר"י שסיים דבריו <"לשם צובע <!> נקרא"> משמע
40
שר"נ לא יפרש כמוהו שהוא שם צבע, כ"א הוא עור ממש של מין חיה הנקרא גלאקטינון

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות