סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • הדרך אל הסוציאליזם

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם: יוסף חיים ברנר   |  שנה: שנת 1920
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
עמ' 567
1
   <פרק ח> ח. העברת הבנקים לרשות החברה.
   כל הכספים המזומנים של בעלי התעשיה, הסוחרים ובעלי האחוזות; כל החסכונות
הקטנים וכל הכספים אשר לבעליהם אין במה להשתמש בהם זמן ידוע, זורמים ונאספים
בבתי הבנקים. באופן זה נמצאים תמיד ברשות הבנקים סכומי כסף ענקיים משל
5
אחרים, וכספים אלה נותנים לבנקים כח וערך רב בחברה. בעשרות השנים האחרונות
שררו הבנקים בכל התעשיה הגדולה; הקפיטל המזומן הרכב אלוף לראש בעלי התעשיה.
מי שחשב אז על סוציאליזציה של התעשיה, האמין בצדק כי צריך להתחיל את הסוצי/אליזציה
הזאת מן הבנקים, כי בהעשות החברה לגברת הבנקים, היא נהיית יחד עם זה
גם לגברת התעשיה.
10
   אבל המלחמה הביאה שנוי עיקרי בפעולות הכלכליות של הבנקים. במשך שנות
המלחמה נעשו הם בעיקר לאמצעי- קרדיט של הממלכה, עד שזוּנחו פעולותיהן האחרות.
בעיקר היו הם בזמן המלחמה לא יותר ממוסדות- רקויזיציה של הנהלת- הצבא, שנמסר להם
התפקיד לאסוף את אגירת המזומנים האחרונה לצרכי המשכת המלחמה. החלק היותר גדול
של האַקטיוו שלהם כעת הם התביעות על המדינה ונירות- הערך שלה. לשתוף הבנקים
15
כיום לא יהיו, איפוא, אותם הערך והפעולה שבעת שלום, והיות שלבנית חרבות המשק
העממי שלנו דרוש לנו הקרדיט החו"ל, יהיה השתוף של הבנקים לא כל כך קל לגשוּם
וגם לא כל כך רצוי בשבילנו כמו לו נעשה הדבר בתקופה של שלום. הסוציאליזציה של
התעשיה שלנו לא תוכל, איפוא, להתחיל על ידי שתוף הבנקים. קודם יהיה עלינו לתת
להם לגמור את חשבונותיהם עם עסקי המלחמה שלהם ולהתחיל לפתח מחדש את עסקי
20
זמן השלום הרגילים. שתוף הבנקים לא יוכל להיות לראשית מפעל הסוציאליזציה הגדול;
אבל עלינו יהיה לגמור, לסים בו.
   לשתוף הבנקים ישנה תעודה לגמרי אחרת מתעודת שתוף התעשיה הגדולה או
הקרקעות. השאלה איננה בנידון זה בדבר מסירת קרקע ואמצעי עבודה לרשות הכלל, כי
אם בדבר מסירת כח ושלטון הרכוש הפיננסי הגדול לחברה, הכח והשלטון אשר
25
הכספים העצומים של האזרחים הנמסרים לרשות הבנקים נותנים לרכוש זה. לכן אין פה
כל צורך באקספרופריאציה; יספיק אם ימסרו לבאי- כח החברה את הכח הכספי אשר
בעלי- המניות משתמשים בו ע"י מועצות- ההנהגה הנבחרות מאתם. שנוי זה יחול ע"י החוק
שיקבע, כי מועצת ההנהגה של כל בנק גדול יבחר לא ע"י בעלי המניות, כי אם ע"י
אותם המוסדות, שהחוק יקבעם למטרה זו. החוק יוכל לקבוע, למשל, ששליש מחברי
30
מועצת- ההנהגה של כל אחד הבנקים הגדולים יבחר ע"י בית- הנבחרים, ושני השלישים
31
האחרים ימנו ע"י התאגדויות התעשיה, חברותות בעלי המשק הכפרי, חברות- הקונסום,
האגודות הפרופסיונליות של הפועלים והפקידים. חוק שכזה על צרוף והרכבת מועצת-
ההנהגה יספיק בכדי {לשתף} את הכח החברתי הגדול של ממון- המיליארדים.
   אם השלטון על הבנקים לא יהיה עוד בידי העשירים בעלי המניות, כי אם בידי
35
באי- כח החברה, אפשר יהיה בלי קושי לאחד את כל הבנקים הגדולים שבארץ לבית-
בנק לאומי- מרכזי. הנהלת הבנק הלאומי הזה תהיה גם ההנהלה המרכזית של כל מקצוע-
הקרדיט שבמדינה. דרוש יהיה, כמובן, להשתדל שלמנהלי הבנק המרכזי הזה ימנו אנשי-
המקצוע היותר מכשרים ומנוסים. הדבר יסודר אולי על הצד היותר טוב, אם יוסד קוֹלגיוּם
מיוחד, אשר עליו יהיה להציע הצעותיו בנוגע למנוי המנהלים הראשיים של הבנק. קולגיום

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות