סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • שכול וכישלון (פרקים מסיפור)

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יוסף חיים ברנר   |  שנה: שנת 1914
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
טור 38
1
על הכל, שיתחילו להתפלל במנין נוסח האר"י. שאלו
אותו: למה? כמעט הכל היו רגילים בנוסח אשכנז. אבל
כך! הלא על כן גולדמן הוא. התחילו קטטות וסכסוכים,
ולבסוף נצח גולדמן. המצדדים בעד נוסח האר"י נהיו
5
מעט- מעט לרוב. קרובים אנו לצפת, טענו, וכמו שאומרים
היה האר"י בצפת. אבל - פטור- נו, הוא, חיים, יודע, לא
את האר"י יראו, כי אם את גולדמן. ולכן הוא התעקש,
הוא, חיים, התעקש והוסיף להתפלל, גם כשהיה עובר
לפני התיבה, את הנוסח שלו - נוסח אשכנז. הוא היה
10
אז מיוחס בעיני עצמו. הספר תורה היחידי שבמושב
היה שלו. מפני שפעם אחת בבחרותו, כשנמצא בשעה
של סכנה (הן הוא עסק בקונטורבנדה - אסתר הלא
יודעת!) נדר נדר, שאם יוציאו השם מן הסכנה בשלום,
יקנה ספר- תורה לבית המדרש. (סחורה על שני אלפים
15
רובלים היתה אז אתו). ואת נדרו זה קים בבואו לא"י
ובהחלו להיות מן הבונים הראשונים של המושב. בשארית
כספו קנה את הספר. אי, אי... גם ספר זה... לא, לא...
הלא אסתר יודעת היכן עכשיו ספר- התורה הזה... מה
הועילה עקשנותו?
20
   לא, עכשיו אין הוא, חיים "פטור", עקשן כל
עיקר. למה העקשנות? הן רואה הוא: מה העקשנות
מועילה? פעם אחת בימים ההם התעקש לזרוע תפוחי-
אדמה. ברוסיה יש תפוחי- אדמה - מדוע לא יהיו פה?
אגרונום אחד הזהיר בו: אדמת טיט; אבל הוא לא שמע
25
לו, התעקש. ובאותה שנה ירדו דוקא גשמים בשפע,
ונרקבה הזריעה מפני רוב הגשמים. - פעם אחת בא הפקיד
והתחיל בלשון של גוי המדבר יהודית: משק אינטנסיבי,
שיטה אירופית, קולטורה מעורבת - בקיצור, לזרוע שמשם.
לא היתה ברירה. זרעו שמשם. חרשו במחרשה אירופית,
30
זו שדרכה להפוך את האדמה היבשה העליונה למטה
ואת האדמה הרטובה מתחת למעלה. באה השמש והוציאה
את הרטיבות גם משכבה זו. ומלקוש לא היה, וזרעו
את השמשם באדמה יבשה - ולא היה שמשם. הוא הדבר:
לעקשנות דרוש גם מזל מיוחד. הנה הערבים התעקשו
35
אז - והצליחו. קראו אותם למושב לזרוע. התעקשו לחרוש
תחילה במחרשות שלהם. הוכרח המושב להזניח את
המחרשה האירופית הגדולה, שעלתה בדמים מרובים,
ולקנות מחדש בשבילם מחרשות- עץ. אבל, פטור- נו, -
בין כה וכה - ניתנה להם דריסת הרגל ב"יזרעאל" ומלאו
40
הם את המושב בתור פועלים יומיים ובתור חרתים, לקחו
מתוכו, מתוך המושב, את כל אשר רצו, כל אשר שמו
בו עין, ולא עוד אלא שגזלו מסביב גם את האדמה.
הפקידות לא חסה על אלפים ורבבות פרנקים, פזרה כסף
כאפר על ימין ועל שמאל. אבל פקידי הרשות שקבלו
45
מלוא חפנים, שנתעשרו, פשוט, מהענין, לא הועילו
כלום. הללו הלא אינם יודעים אלא למוץ דם ישראל...
   "פטור", מה העקשנות מועילה! הנה התעקש בנו
אז לישא את בת גולדמן. גולדמן בעצמו לא היה נגד
זה. הן הוא עדיין לא היה אז, כמו עתה, מיקירי
50
ירושלים, בעל דעה ובעל עצה, "כף המבשלים", ה"כל
ולך" בהרבה מוסדות. הוא היה אז - בסך הכל - מתאכר
עני ב"יזרעאל", שנחלתו עזובה, ובתו - לא שררית נכבדה

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות