סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • הגימנסיה העברית ביפו

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: אשר צבי גינצברג (אחד העם)   |  שנה: שנת 1911
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
עמ' 655
1
<אדמת הנכר". "ולפי זה יכולים אנו לסמן את תפקיד הלמוד הזה בחנוך העברי
בדברים כאלה:> <התנ"ך צריך להעביר לפני עיני התלמידים את החיים השלמים
של עמנו בארצו, לעורר בלב העברים הקטנים אהבה עזה אל החיים האלה
ושאיפה כבירה לחדש את ימי עמנו כקדם. למטרה חנוכית זו צריך להיות מכוון
5
כל למוד התנ"ך".> - ואם זו {מטרת} הלמוד, הנה גם {שיטת} הלמוד צריכה
להיות מכוונת לכך. <"כל תקופה ותקופה צריכה לעמוד במקומה הנכון, כל גבור
או גאון התקופה צריך לתפוס את המקום המתאים לו, ורק אז יתלכדו כל הפרטים
לתמונה אחת שלמה".> לפי תכנו מתחלק התנ"ך לארבעה חלקים, שצריך ללמדם
בבית הספר בזה אחר זה: <"הספרים ההיסטוריים, ספרי הנביאים, ספרי השיר
10
והמליצה, ספרי החוקים".> וכידוע, כולל כל חלק לא רק ספרים שלמים, אלא
גם {חלקים} מספרים שונים. החלק הספורי שבתורה, למשל, שייך לספרים
ההיסטוריים, השירים המפוזרים בתורה - לספרי השיר והמליצה, והשאר הם
ספרי החוקים. והספרים ההיסטוריים עצמם נבדלים זה מזה בהשקפותיהם על
החיים, שעל- פיהן הם מספרים מה שמספרים, וגם <"במקומות שונים של ספר אחד"> יש
15
שאנו מוצאים הבדלים כאלה. <"ומובן, שאי- אפשר לתת את כל החומר הזה בתור
חטיבה אחת וללמד על הסדר ספר אחר ספר או לערבב את הספורים יחד",> אלא צריך
ללקט את הספורים מתוך הספרים השונים ולתתם לתלמידים בסדר המתאים
לההתפתחות ההיסטורית. אחרי- כן בא למוד ספרי הנביאים. וגם אותם <"אין אנחנו יכולים
לתת להתלמידים כחטיבה אחת ולקרוא אותם כסדרם. בספר אחד פוגשים אנחנו
20
לפעמים דברים הרחוקים איש מרעהו כרחוק מזרח ממערב".> ועל- כן צריך להשיב
כל דבר למקומו הראוי ולזמנו הנכון, כדי שתהיה תמונת כל נביא ברורה ושלמה,
והשתלשלות הרעיונות מנביא לנביא תהיה מובנת כל צרכה, בקשר עם המסבות
23
ההיסטוריות. ובנוגע {לנוסח} הדברים בספרי הנביאים, הלא המטרה החנוכית
דורשת שיהיה ברור ונאה, בלי שום קושי. ואם רואים אנו, שנפלו בו שבושים
25
המקלקלים את הכוונה, צריכים אנו לתקן, לשנות <"אות, מלה, או גם שורה
של מלים",> ולא <"לגבב דרשות למען קיים גרסא המשחיתה את יפי הדברים".>
אחרי הנביאים באים ספרי השיר והמליצה, שצריך ללמדם כמו כן ע"פ כללים
קרובים לאלו. ואולם חלק {החוקים} - <"השאלה איך להביאו אל תוך בית
הספר היא סבוכה מאד, ואולי היה נכון להוציא את למוד החלק הזה מתכנית
30
ביה"ס".> כי <"מכיון שכל תקופה ותקופה יצרה לה את חוקיה היא",> הנה <"הבנת
החוקים אפשרית רק כשלומדים אותם לפי סדר יצירתם, וסדור כזה קשה
עדיין".> בכל אופן <"צריך לאחר למוד זה עד כמה שאפשר".>
   אלה הן השקפותיו של מורה התנ"ך בגימנסיה, וההשקפות האלה נתגשמו
באמת בפרוגרמא של למוד התנ"ך ובשיטת- הלמוד עצמה. רק <"הספרים
35
ההיסטוריים",> שעוברים עליהם במחלקה א' וב' על פי "ספורי המקרא", לא יכלו
עד כה להנתן לתלמידים בסדר הנזכר, לפי שמחברי "ספורי המקרא" לא הלכו
בשיטה זו, אלא <"ערבבו את הספורים יחד".> ועל זה מתאונן המורה במאמרו,
אבל לבלבל דעת הילדים הרכים על ידי שנוי הדברים בספר שבידם - אי אפשר.
ואולם מן הנביאים ואילך הכל הולך באותה סדר ובאותה שיטה. את הנביאים
40
מתחילים, לפי הפרוגרמא, במחלקה ג' ע"פ הסדר ההיסטורי (עמוס, הושע וכו')

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות