סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • עולם התהו

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה ליב ליליינבלום   |  שנה: שנת 1873
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
עמ' 642
1
דרשן מוכיח ומשתדל בכל כחו להפיץ למודי המוסר והמדות, גם יסד איזה בתי
מוסר לפני איזה שנים בערים שונות, שאנו מוצאים עליהם רמז בספורו של
מאפו. אך האנשים המודדים את ר' ישראל ואת ר' גדיאל במדה אחת טועים הם
טעות גדולה ומעידים על עצמם שאינם יודעים לא את ערכו הרם של הראשון
5
ולא את ערכו השפל של האחרון. ר' ישראל הוא מן המצויינים שבעם, והוא
נעלה הרבה מאד על המון גאוני ליטא ורבניה, ור' גדיאל - איננו כי אם
חסיד שוטה וגרוע מגדולי ליטא בזה, שהוא מתערב בענינים פחותי הערך.
היתרון שאני מוצא בר' ישראל על רבני ליטא, הוא כי רוב רבני ליטא וגאוניה
{האדירים}, אין להם כל רעיון פנימי, רוח חכמתו של הגאון מווילנא שורה
10
עליהם, להאמין ולאמר שלמוד התורה הוא לא רק אמצעי לשמירת המצות
כי אם גם התכלית והמטרה האחרונה עצמה, ושהיהודי חייב להיות ביד דיני
התלמוד כמכונה ביד האומן, ההולכת בלי דעת אל אשר יניענה, עד שגם
הפנוי חייב לאכול שום בערב שבת מפני תקנת עזרא, וכל למודם וצדקתם
אינם אלא מצות אנשים מלומדה או מעשה הקופים. הם עצמם, רוב רבנינו,
15
{קוצים כסוחים} הם וכל מעשי חסידותיהם אינם אלא פגרים מתים,
שאין בהם כל רוח פנימי וכל רגש חיים. על כן הם וההמון הכרוך אחריהם
רחוקים מכל דעת, מכל שיטה בלמודם והנהגתם, מבל <!> הכרה פנימית, מידיעת
ערך המצות שבין אדם לחבירו, אשר להיותן מעניני עולם הזה השפלים
בעיניהם, עומדות הן אצלם למטה מן המצות שבין אדם למקום, שעל ידיהן,
20
הם בוראים את מלאכיהם בכל עת ובכל שעה -, ומכל מדה מוסרית הבנויה
לא על עונשי הגיהנם כי אם על איזה הגיון ורעיון, ר' ישראל איננו כן: הוא
יש לו רעיון פנימי אשר הוא המשתדל לתת לו ידים ולהפיצנו. הוא חפץ
להפיח רוח הרגשה במעשי המצות המתים ולעורר בלב העם חשבון צודק על
מעשיו בצירוף מדות מוסריות במה שנוגע גם למצות שבין אדם לחבירו,
25
וככל האנשים המצוינים אוהבי איזה רעיון, הוא מקדיש עמלו לרעיונו האהוב
לו. לפני איזה שנים יסד {בתי מוסר} בערים שונות, אף על פי שרבים
מהרבנים והגאונים נצבו לשטן לו מסבת שנאתם לכל הכרה פנימית ורגש
הלב; אחרי אשר חלה בראשו משפעת מחשבותיו וחפצו להוציאן לפעולת
אדם וחסרון כח למלא חפצו זה, וישב איזה ירחים בעיר {מעמעל}, הוציא
30
שם לאור מכתב עתי בשם "התבונה", שהיה בו חלק גדול של אותן הדרשות הנוגעות
ברעיון שלו, ואף אם ימצאו חכמים אשר בעיניהם הרעיון של ר' ישראל
עם בתי המוסר ועם מה"ע "התבונה" אינן שוות כלום. יען כי רוח ההרגשה
שהוא חפץ להפיח במעשי המצות נוסדה בלי ספק בשיטת התלמוד ופלסופי
בני ישראל בימי הבינים, וכל מטרתה אינה אלא דבר דמיוני, ולמודי מוסרו
35
וערך המצות שבין אדם לחבירו אינם נערכים על פי הזכות האנושית ודעת
תכונות האדם והחיים אלא על פי תורת בעלי התלמוד והאסקעטיק של חסידי
ישראל הפילוסופים שבימי הבינים; אך הוא איננו אשם בזה שהוא מדור ישן נושן.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות