עמ' 111, טור א
1
מיילע, היא ממש כמדת מיל שדברו בו חז"ל דהיינו מדת אלפים
אמה) מהכפר באלאר נמצא עמק אחד אשר לא יחי' בה כל
נשמה, וכל אשר יבא אל תוכה לא ישוב עוד לארץ החיים סלה,
והעמק מלא עצמות אדם ובהמה למינה, גם צפור וכל כנף אשר
5
באו שמה ומתו, וספרתי הדברים האלה להאדון ספרעווענבערג פקיד
מלך האלאנד שמה, ודברתי על לבו ללכת אתי שמה לדעת
אם כנים הדברים, כי לא האמנתי מה שיספרו לנו תושבי האי
אף ראשיהם, ואם אמנם ידעתי כי נמצא שם מעיין נרפש ומקור
משחת אשר כל הקרב אליו יחלה מריח צחנתו ובאשו, אולם מזה
10
"הגיא צלמות" לא שמעתי עד כה, אז נלוה אלינו עוד אחד מעושי
המלאכה אשר למלכות האלאנד מהיושבים שמה ושמו דאנדעלס
ביום ד' בחדש יולי השכמנו בבוקר ללכת דרך הגיא ההוא, התושבים
יקראו לעמק ההוא: גובא ליפאס, הנגיד דאנדעלס צוה לעבדיו
שיעשו מן הדרך אשר ילכו בה לעיר דיזשאנג מסילה אל העמק
15
ההיא <!>, ולמען נסות הטבע הגיא לקחנו אתנו שני כלבים ושני
צפרים חיות תרנגולת והלכנו, ויהי כאשר באנו לרגלי ההר אשר
לפני הגיא, אמרנו להעבדים שבו לכם פה עם הסוסים ואנחנו נלך
עד כה ונשובה אליכם, ועלינו כמו רבע מיל על ירך ההר למעלה,
וכמעט נלאינו לבא עד הראש, כי ירד עליו הגשם בלילה ונעשה
20
ההר חלק תחת מדרך כל רגל אולם בידינו החזקנו ענפי סבכי
העצים אשר גדלו שם, עד אשר בכח גדול באנו על ראש ההר.
ומשם ירדנו מטה נוכח העמק מעבר השני, ויהי כי באנו כעשר
אמות רחוק משפת, הגיא, הרגשנו ריח רע נלאה הסבל, אמנם
כאשר ירדנו הלאה ובאנו אל שפת הגיא נס הרוח ולא נרגש עוד,
25
אפס חיל אחזתנו ממה שראינו בעינינו. הגיא כולו יכיל כמו שמינית
פרסה, ארכו קצת יתר על רחבו ועמקו כחמשה עשר או כשבעה
עשר אמה קרקיעתו <!> מישור בלי הר וגבע, ושרש עשב לא נמצא בו
מלבד איזו אבנים גדולות מונחים בתוכו, והבקעה מלאה עצמות
אדם וחיתי <!> ארץ, עצמות לבאים וכפירים, עצמות העופות גדולות
30
עם קטנות נטושים בתוכו, עפר ארצה הוא חול מדובק ומקושה
כאבן אשר יתהוה מדביקות החול, קירות העמק ממעלה ההר
עד תוכו סביב מלאים עצים, ונעצוצים חוחים וקמשונים. ויאמר
פקיד המלך נקומה ונרדה ונתקרב מעט אל העמק, ואף שידעתי
כי קשה עלי לרדת, כי כמעט קט אם ימעד הקרסול ויפול
35
הנופל לא ישוב עוד ארץ החיים שמנו נפשינו בכפינו ורדנו
באשר החזקנו בידינו קנה הארוך הנקרא באמבאס אשר יגדל שמה
והיו לנו למעוז, וקרבנו ער <!> כמו תשעה אמות מקרקע הבקעה,
ושם הרגשנו כבר ריח רע אשר הי' לנו למשא על שאיפת רוח חיים
ולקחנו אחד מהכלבים וקשרנו אותו בקנה ארך תשעה אמות
40
ושלחנוהו אל העמק ותוך משך י"ד זעקונדין שהוא פחות מרביעית
הרגע נפל הכלב ולא יכול לנוע אף אבר אחד מכל איבריו רק
כמו משך י"ח רגעים נשאר רוח חיים באפיו טרם הי' לפגר
מובס, ואחריו שלחנו גם את הכלב השני, ובבואו אל העמק רץ
אל הכלב הראשון אך תוך משך עשרה זעקונדען כרע נפל גם הוא
45
ואחרי ז' רגעים אפס מקרבו כל רוח חיים, ועתה עשינו הנסיון גם
עם התרנגולת האחת, ולא נותרה בה נשמה אחר רגע וחצי,
והשני' מתה טרם הגיעה לקרקע העמק, ובעוד עשינו הבחינות
האלה ירד המטר עלינו אבל לא הרגשנוהו כי הפלא אסר כל
רגשתינו, והבלהה אשר סביבותינו לא נתננו לשום על לב, כי
50
מעבר השני בהגיא נגד פנינו, שכב איש מלא קומתו מת מוטה
על גבו על אבן אחת גדולה מראשותיו, וידו הימנית תחת ראשו,
עצמותיו נהפכו ללובן כלבנת שיני הפיל, כי שינוי ותמורת הימים
קור וחום, גשם ואור השמש ילבנו עצמות המת, מאד חפצתי
לבא עד המת ולהביאו אל גבול נחלתי, אבל ראיתי כי כל עמלינו
55
לבא שמה יהי' שגעון לב, כה ישבנו כמו שתי שעות
קרובים אל גי צלמות, משתאים ומחרישים לראות הפלא העצום,
ואחרי העמל והיגיעה ללכת כחיתי <!> ארץ על ידים ורגלים עלינו אל
ראש ההר לשוב אל בתינו לשלום שבעי ידיעה אשר נעלמה עדיין
ממנו, וגם אתה קורא נעים תמצא חפץ לדעת כי בורא כל אין
60
חקר לתבונתו, על הטוב והרע יחד ינטה קו, והוא באחד ומי
ישיבנו, ונפשו אותה להשפיע במקום ברכת שמים ורוח חיים, ושם
המות יערוך שולחן יקדיש קרואיו, נעלה דרכו בקדש, יתברך
65
{מארץ גאליציען} כ' סיון (.12 יוני). שמח לבבנו לקול השמועה,