עמ' 95, טור ב
1
וכל אחד יוסיף עוד מעט על אשר ראה או שמע - האם לא
יאחזוך שער? האם לא תקרא גם אתה בקול (אם ממאמינים אתה)
הפלא ופלא וכי אין זו מראה טבעית כי אם בריאה חדשה? האם לא
יעלה גם בלבך עתה, כי אות ומופת נאמן הוא לביאת הככב
5
הנורא ולהשחתת התבל כלה? ואם לא ממאמיני הככב אתה,
האם לא תניד במו ראשך בכל זאת על המראה באונגארן אשר
באמת נפלאה היא בעיני רבים? ומי יודע כל המחשבות והרעיונות
וההשערות אשר יעלו בלבך ואשר תוציא מפיך ומה יענו אחריך
כל השומעים את דבריך? האמנם מי יתן לי אבר כיונה לעוף
10
אחרי המגיד בבית כל איש אשר יקרא הדברים האלה מזימאנד, או
לעמוד אחורי הדלת והמזוזה לשמוע, או לרחף ממעל לראשי האנשים
אשר יעמדו אגודות אגודות ברחובות העיר, או להיות מהשומעים ואינם
נראים ביום השבת קדש לעת ערב בין מנחה למעריב, למען אדע
כל חלוקי הדיעות אשר יעלו מזה! - אבל בטרם אפרוש את
15
כנפי אפתח את פי ואשמיעך את אשר אדע אני! הט אזנך ושמע
כי אין כל חדש תחת השמש, ואם בעיניך יפלא דבר, דע כי
למאות, לאלפים ולרבבות הנה המראות אשר בשמים ממעל ועל
הארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ ואשר בעמקי הארץ אשר
לא תדע שחרן - וכל אשר יפלא בעיניך עוד לא דבר זר ונפלא
20
או נס למעלה מן הטבע הוא, ורק מפניך נעלם הדבר או הסבות
אשר לדבר! ולכן אל תבהל על פיך בראותך מראה אשר לא
ראית עד היום, ולבך אל ימהר להוציא מלים אם תשמע מדבר
נפלא אשר לא שמעת עד עתה כי אם לא לפניך, הלא לפני
חכמי גדולי וחוקרי ארץ גלוים וידועים המה, אנשי שם, חכמים
25
ונבונים הנושאים עיניהם למרום והיורדים לחקור בעמקי תהום רבה,
המבינים לדבר על העצים והאבנים מהארז הגדול עד האזוב הקטן,
מאש, רוח, מים, ועפר, והיודעים לחלק כל גשם לחלקים עד
אין מספר - המה יגידו לך ויספרו גדולות ונפלאות ויורוך כמו כן
מה זאת! ואם כן איפוא אגידה ואספרה גם אני סיבת המראה אשר
30
נראתה בזיגמאנד באונגארן, ולא מלבי הוצאתי הדברים האלה,
כי אם מפי חכמים ונבונים גדולים דורשי הטבע (נאטור פארשער)
ומספרי תולדות הארץ (נאטור געשיכטע) - החכמים האלה יקראו
למראה כזו בשם "פאטא מארגאנא" או "לופטשפיגעלונג-
געזיכט-, קוממונג", כי אין זו אך מראה אוירית! בארצות
35
החמות (אין דען זידליכערן קלימאטען) במדבריות, על הימים
ובמקומות אשר שם חל לרב, שמה יראו אנשי הארצות מראות כאלה
לעתים בכל יום ויום ועל הרוב לעת צאת השמש על הארץ;
אבל לפעמים גם בשארי מקומות הקרובים לאגמים או לנחלים גדולים
תראו מראות כאלה! קרני השמש המזהירים בקו ישר על האד
40
העב העולה מן הארץ או מן המים, יפעלו בנגהם על האדים אשר
יתקבצו והיו לערפל עד אשר יהי' כראי (שפיגעל) וכל גשם העומד
אף אם במרחק רב מול הערפל לעת אשר יפלו קרני השמש עליו,
יתראה לאיש העומד מול הערפל כאלו הוא לפניו כאיש המביט
בראי (שפיגעל) אשר לפניו ורואה את כל העומד מאחוריו! אבל
45
לא בכל עת ולא בכל מקום המראות האלה שוות בתמונתן, כי
לפעמים יראו הרואים כל הדברים, האנשים, הבתים עצי היער
וכל אשר לפניהם הפוכים - למשל את האנשים יראו ראשיהם
למטה ורגליהם למעלה וכדומה - והוא עת יתקבצו האדים במקום
גבוה או עמוק, או יעמדו מול הגשם אשר לפניהם, אך לא
50
בקו ישר וקרני השמש לא יפלו גם המה בקו ישר על האדים רק
יאירו דרך עקלקלות, אז יתראה כל גשם אשר מול הערפל
הפוך! - ולפעמים יראו הרואים גם מחזות שוא ותמונות זרות,
כאשר קרה כן זה פעמים להולכי מדבריות, אשר צמאו איזו ימים
ולא מצאו מים, וביום אחד בבוקר עת החלה השמש לזרוח
55
והנה ראו במרחק לא רב אגמי מים ואניות שמה יהלכון, וישמחו
מאוד וימהרו לבא עד שפת האגם אשר לפניהם לשבור צמאונם וצמאון
הגמלים - ופתאום אחרי עשרה או עשרים מנוטען אין אגם ואין
מים ולא אניות כי אם מדבר וציה (כן יססר <!> החכם מאנגע)
והמראה הזו אולי היתה מאגם מים אשר היה מול הערפל בעת
60
הזאת אף אם במרחק רב מאוד! - ולפעמים יראו הרואים גם
תמונות נוראות מאוד, אדם ובהמה, חיות ועופות בתים וחצרות,
מגדלים וטירות, ימים ונהרות, הרים וסלעים גבוהים, מחנות מול
מחנות רוכבים בסוסים ונוסעים בעגלות, יערים גדולים עד אשר
ישתוממו לקראת המראה אשר נגד עיניהם - כאשר יספר החכם
65
אנטאן מינאזי בספרו אשר עינינו ראו כן בנסעו על הים לא רחוק
מרעגגיא! ואם אמרתי אספרה לאחי את כל אשר כתבו החכמים
אשר נסעו במרחקי ארץ ואשר ראו כמה פעמים מראות כאלה וחקרו
ודרשו אחר מוצא הדבר, תקצר לשוני מספר ומה גם כי כבד