עמ' 91, טור ב
1
עוזב את ארץ מולדתו, יען מסורה נושנה בפיהם, כי מחובת כל
יליד ארץ סינים להקבר בקברת אבותיו. מרבית העם אשר שמה,
לא יאמן כי יסופר! מקוצר הארץ למחית האדם, האיכר יקלע לו
על חוף ים רפסודה מעצי אלון או תבן. יכסהו באדמה וישלח זרעו
5
על פני המים למען ימצאנו באחרית הימים, או יקוב חור בשן סלע
ימלאוה <!> עפר ויזרע דוחן או חטה. -
אין מאכל אשר לא יאכל לבני ארץ סינים, כשרץ וכרמש האדמה,
כענפי עץ ועליהם, כעשבי האדמה ושרשיהם, כולם מטעמים
10
מלבד רוב העם יעיקו את הארץ גם שדי- המתים אשר שמה,
יען כי לכל משפחה ומשפחה שדה אשר בה טמונים אבותיה ואבות
אבותיה, ומקודשת גם לקבריה וקברי צאצאיה, עד כי שדי- מתים
כאלו יכילו חלק שלישי מהארץ. -
חסרן הארץ וצרתה הולידו עניות ודלות העם, אביוני איטליא
15
לבושי בגדי עדים, שחורי פנים ונפוחי רעב המה כנגידי עם נגד עניי
ארץ סינים, אשר חלק גדול מהם ערומים ויחפי רגל כבהמות הארץ,
ולא יתבוששו, רק בחורף יכסו בשרם במחצלת קנים למחסה מצינה ושלג. -
בעיר פעקין המציאו להם העניים המצאה ערומה להשיג מתנת
יד העשירים, וזה הוא: העני ישב לו נוכח פתח בית מסחר, ימחץ
20
ידיו ורגליו וימשח פניו בדם מכתו, או יתיציב מול בית מסחר
ויכה על חזהו באגרוף או באבן, או ישים מסמר ברזל
בלועו וידביקוהו <!> אל דלתות הבית, ומי זה עוד יסור אל בית מסחר,
אשר על פתחו איש מפוצע ומנוול, אשר דמי בשרו מוגרים על
פניו? ומה זה יעשה בעל בית המסחר? בחמת רוחו ישליך להעני
25
מלא יד אגורות נחושת ונפטר, והעשירים יתנו מס קצוב בכל שנה
לקופת העניים, ויקחו מראשי חברתם מכתב תעודה, אשר ישימוהו
על דלתות בית מסחרם, לנס כי הבית ההיא <!> חפשי ממתנות לאביונים,
ומכתב כזה קדוש הוא לעניים, אל הבית ההוא לא יקרבו. -
במדינתינו יאמרו כי הריש והמחסור אצבע אלקים היא, ואך
30
שמה {בפעקין} יחשבו אותה לפרי עצלות וחיבוק ידים, ולזאת אין
איש אשר יושיט את ידו לעני בלב חפצה <!> ועין טובה, רק ישליך
נדבתו על הארץ, כמו נבלה לכלב, והצדק אתם, יען כי עניי
פעקין רעים וחטאים מאוד, והמה משא לעיפה על שכמי
35
עיר {פעקין} כמו {פאריז} לשמחת לב העניים, כולה חנויות,
אך משונה ממנו בבנין החומות, בפאריז החומות משני עליות,
בהתחתונה החנויות ובהעליונה בתי המדור, אך בפעקין החומות
מעליה אחת החנויות מלפניהן והמדורים מאחוריהן, גם זולת החנויות,
נמצאים לאלפים ולרבבות אהלים וסוכות באמצע הרחובות, ומרבית
40
מקנה וקנין כאלו הגדילה כנסת העניים בפעקין מרחוק ומקרוב
פעקין ימנה תחת ארצות החמות, אך לפעמים בימות החורף,
הקור גם שמה עד חמש עשרה מעלות, ואיך יחיו אז העניים
הרעבים, הערומים והיחפים? הממשלה הכינה ברוב חלקי העיר בתי
45
אסיפת עניים אשר מהם תנתן שנים ליום מעט אוכלי אורז למשיב נפש
העניים, ומלבד זאת גם איזו מעשירי פעקין נדיבי לב הקימו מכספם
רפתים רצופי תבן, נוצה וקרעי בגדי עדים ויקדישום לעניים אשר
יתקבצו שמה לעת ערב וילינו כל הלילה, אך הרפתים האלו מאוד
מעטים מהכיל בקרבם את כל עניי פעקין, ולזאת רבים מהם ילינו
50
ברחובות הקריה תחת רקיע השמים, ורבים יעשו להם אחורי חומת
העיר נגד מזרח השמש קברים קברים וישכבו שמה חיים עד צאת
השמש בגבורתו, ולמען הצל נפשם בלילה מכפור, וקרח, יאספו
כל היום ברחובות העיר קש וצרורות עצים, ולעת ערב יציתום נוכח
קבריהם, ולצולח יחשב אצלם העני, אשר במשכב כזה עטוף מחצלת
55
קנים קרועה ומשוקצה ינים <!> שלשה או ארבעה שעות בלילה, וכעלות
השמש והעניים יקימו <!> מקבריהם, המה ירוצו רצא ושוב על פני חוצות
הקריה עדי יחם בשרם - בירח שבט שנת ת"נ לאלף השישי ההוא
בעת הקרירות הגדולות מצאו בפעקין פעם בבוקר עד שמנה אלפים
עניים מתים מכפור וקרח, וכמה זה מתו אז במחוזי צפון?
60
במות עשירי עם ישכרו את העניים לבוכים, מקוננים ונושאי
ארון ודגל, ואז ילבישו אותו מחלצי כבוד - בפעקין הרבה חנוית
אשר שם ימכרו ארונות מתים ומחלצי אבל לעניים מקוננים, ולכל
אחד מבעלי החנויות חברת עניים אשר יסורו למשמעתו, ואשר בעת
יקרא אותם לעבודת הבכיה והקינה ילבישום <!> בגדי ממכרתו, ואחרי
65
כלות העבודה ישיבו לו הבגדים ויקבלו גמולם מאתו כפי התנאים
נוסף על בתי אסיפת עניים הבריאים, מיוסדים בפעקין גם בתי