עמ' 176, טור א
1
הפקודים על בית החולים הם הסוחרים, הישיש ר' שלמה
ניימאן, ר' שמואל ראזענשטיין. האנשים האלה עוסקים
בצרכי הצבור בלי קבלת פרס. הנצב על בית החולים בשכר,
ועושה מלאכתו באמונה, הוא ר' אברהם מאזעלזאן. הכותב וחותם
5
פה {זימפעראפאל}, עיר הגובערניום אשר בטויריען. בקרים
ביום .24 יולי יצאה פקודה מסענאט: אם רב יחטא ולא ימלא
חובתו במה שנוגע לדת הישראלית, אזי עפ"י בקשת קהל
10
היהודים יקבע הגובערנאטס- געריכט זמן ומקום לאסיפת לא
פחות משלשה רבנים מפלך ההוא (אויעזר) או מהסמוכים לו
לפקד בדבר הזה, וביד הדיינים האלה לחרוץ משפטם להעביר
את הרב ההוא מכהנתו, אך בלא בקשה כנ"ל לא תעשה הממשלה
דבר בענין ההוא ובגוף הפקודה נמצאים עוד פרטים אחדים מזה
15
{באסטון} <> החכם ופראפיססור האדון פאנטאן <> עם
אחוזת מרעיו היקרים, התערבו לתת חמש מאות ליטרא
20
שטירלינג לאיש אשר יראם בכחו את הנפלאות ברוחות המתות
כפי שיתפארו בפחזותם בעלי כת השפירואליסטי <!> (עי' נומער 38
{בהגיון} שם) לקריאה הזאת (בעלי העתים האמריקנים) באו יותר
ממספר שלשה עשר איש, הנודעים למפליאי לעשות בין מעריציהם
ומקדישיהם, אבל כולמו כאיש אחד שבו בבושת גם בחרפה, כי
25
בפעם הזה (?) אטמו הרוחות כפתנים חרשים אזניהם, ולא אבו
שמוע בקול אחיהם המלחשים, ולשוא הפצירו במו עד בוש...
אם {אשמת} חכמי הפראפעססארען, אשר ישבו לראות את המחזה
הנורא סבב הפרץ הגדול בפעם הזה, כדברי החברים
30
הנכלמים, או {חכמת} הפראפעסארען, אשר ידעו להבדיל אור
וחושך, לא נתן יד לתרמות <!> לבא, ישפוט הקורא הנבון מדעתו...
- אבל אלה דברי הקאמיטעט שופטי ענין הנזכר, מגדולי חכמי
אמעריקא, כמורי בתי הספר הגדולים (אוניווערזיטעט) בהארווארד
ונייא- קאמברידזע, ובתוכם גם החכם אגאססיץ, ועל ראשם החכם
35
פאנטאן הנזכר: "האסיפה תשמיע לאמר: {הדאקטאר גארדנור}
לא יכול להביא לנו אף איש אחד, אשר יהיה בכחו לעשות קטנה
או גדולה, מאלה הפעולות היוצאות מסדר הנהוג, פעולות, אשר
לא ימצא המבחין המשכיל סבתן הטבעית, סוף דבר! - לא נמצא
איש בהם, אשר יוכל להגיד אף מלה אחת, הנושאת חותם האמת
40
על ראשה, כי משפתי הרוחות, אשר בחדר הסמוך יצאה, לא
יוכלו להגיד אך מלה אחת, מספר בלתי פתוח, או הכתוב על
פסת נייר חתום, לנגן בכלי שיר (פיאנאפארטע) מבלי ליגע בו יד,
להניע ברוח פיו כסא או שולחן ממקומו, או להציג לפנינו איזה
תמונה, {אחרי} כל אלה הנה זה ברור וקיים, שאין להדאקטאר
45
הנזכר {שום זכות} ותביעה, על החמשה מאות לטרא שטערלינג,
האמורים "{בבאסטאן קוריער}" לאיש אשר יפעל אחת מאלה."
{ויוסיפו} לאמור, האסיפה תאמין - והנסיון לה לעד - כי כל
ברית והתחברות עם כת הנקראת בשם {שפיריטואליסטין} מזקת
לההשכלה ולכל מדה נכונה, והיא תחשב לה לחוב קדוש, להזהיר
50
את העם לבל ילכדו בשחתם, אשר יטמנו לרגלם.
ועוד נפרסם - תאמר האסיפה עוד - בדפוס את אשר הורנו
הנסיון, מדבר בליעל היצוק בלבות רועי רוח אלה, למען
יראו תועי לב וישובו מדרכם, ללכת ארחות יושר, ולא יכשלו
לנצח. (ותחת אלה חתמו ארבעה מגדולי החכמים.)
55
בין המכתבים היקרים אחר <!> שלח החכם המצוין הרב ר"א כהן
שליט"א [עי' נומער 43 צד 170] מפריז להרב הג' וכו' הרר"ז
פראנקעל שליט"א. אנו מוצאים כדברים האלה המתורגמים למען
60
קוראינו היקרים בזה, ותקותנו חזקה כי החכם הנעלה האמור,
אשר כבר כבדנו במכתבו היקר ונעים, ישמחנו גם אנו כפעם
בפעם בדברי חן המשמחים לבב כל בית ישראל, מאחינו היושבים
לפני ד' בעיר הקודש וגבוליה. וזה דבר המכתב: "בעיר אלעפפא
הנקראת בפי אחינו בשם "ארם צובה" יחיו חמשה אלף וחמש
65
מאות נפש מאחינו; באנטאב קרוב לחמש מאות כו' באנטיוכיא
שתי מאות וחמשים; בקילוץ חמש מאות, בארפא שני מאות,
בפעדען חמשים; סך הכל 7000 נפש. יושבי ארם צובא [אלעפפא]
יתאמרו בקדמותם, וקדמות הפלכים אשר סביבותיהם, עד גלות
בבל. ולפי בשורה [אנצייגע] הנשלחה אלי מארם צובה תמצא
70
כתובה בבית הכנסת הישנה, שעליה זמן ארבע מאות שמונים
ואחת {למנין שטרות}, ויהיה קיומה לפי זה לא מזער מן מאה
שנים אחר חורבן בית השני; גם בית הכנסת מזמן מאוחר, אשר
בחטאינו ירדה מקדושתה ותהי לבית תפלת המוהמדנים, נושאת
זמן חמש מאות חמשים וחמש למנין שטרות. גם מגרוש חצי האי
75
פירינאי [פירינעישע האלבאינזעל] מצאו מקלטם במקום הזה,
ולהבדלם (?) מאחיהם יושבי הארץ לפניהם קראום, או קראו
עצמם, בשם "מסתערבים" המה הספרדים, אשר יקחו לרבם, מן
אז שמו לראשם את הרב בעל הכלים, (?) אך ספרדי. גם משפחת