גוף החיבור, דף נ, עמ' א
1
<ישיש כגבור לרוץ אורח,> <מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם> [תהלים י"ט], היה לו לדוד לומר ישיש
לחלק אורו על כל הברואים סביב וזריחתו על קצותם, לא לאמר בפה מלא דבר בלתי אמת, <לרוץ אורח,>
או <ותקופתו,> אם באמת הוא נח ולא רץ ולא מקיף, כי מה חכמה או בינה יתירה צריך עד ישיג האדם
שהארץ תסוב על צירה וקוטרה תחת השמש פעם אחת בכל יום, הלא אפילו נער קטן משיג זה כשנאמר
5
לו שכך הוא, וכי מפי משה ויהושע דוד ושלמה ונביאי האמת לא נקבל זה, ומפי קופרניקוס נקבל, אף
גם הזוהר בני אשר זכרנו, אין ממנו שום ראיה לדבר זה, כי אמר שם בזה הלשון, <ורזא דא אתמסר
למאריהון דחכמתא, ולא למפגלי תחומין, בגין דאיהו רזא עמיקא דאורייתא> עכ"ל {ומעתה} אשים דרכי אל
פניו להוכיח מלים, ואוכח לגבר עם אלהי אברהם, ואומר שמע אתה בני וחכם המחזיק בדעת [קופרניקוס],
איך יאמן דבריך, הלא מודעת זאת לזקנים עם נערים, אפילו הילדים רכים וקטנים יודעים כי השמים
10
וכל אשר בהם אינו העולם שלנו, והארץ וכל אשר בה היא העולם שלנו, ואינו השמים, וכנאמר <השמים
שמים לה' והארץ נתן לבני אדם> [תהלים קט"ו], וגרסינן [בפרק אין דורשין] #ריש לקיש אומר <ז' רקיעין הן,
ואלו הן, וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות, וילון אינו משמש כלום,> אלא נכנס שחרית ויוצא
ערבית, רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות, שנאמר <ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ>#
[בראשית א'], #שחקים שבו שוחקים מן לצדיקים# כו', הנה נמצא כי השמש הוא בשמים ברקיע השני שבו
15
הנקרא רקיע, ואם נאמר שהארץ עומדת ושוקטת במקומה, והשמש אשר הוא ברקיע השני סובב הולך הוא
שמה בעיגול מקצה השמים עד קצה השמים בכל יום להקיף את האדמה, ומאיר לארץ ולדרים עליה דרך
הרקיע שהוא דבר ספיריי, והאור עוברת בה כזכוכית לבנה, לא יקשה על דעתנו לצייר ולקבל הדבר
הזה כלל, אבל אם הוא כאשר דברת לאמר שהשמש עומד קבוע במקום אחד, הלא מקומו הוא בשמים
ממעל ברקיע השני, ואם הארץ תסבב אותו בשס"ה ימים, בהכרח צריך לומר שהארץ עולה למעלה בשמים
20
תוך רקיע השני שבה, להקיף את השמש העומד קבוע שם במקום אחד, ומתמהמה שם לא פחות מחצי שנה
כי צריך לעשות שם חצי ההקפה העליונה ואדמה על ראשו, ולפי דבריך נצב בשמים הארץ וכל אשר בה,
ואנו דרים בשמים תוך רקיע השני עם טפנו נשנו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם חצי שנה, לא במקום אשר
הוא תחת השמים אשר נתיחד והוכן להיות מדור לבני אדם, ומקום לעולם השפל, ומי פתי יסור
הנה לאשר ולקים אולת וכסל כזה, ומי יאמין לשמועתו סכלות גדולה כזאת, הקדשה היא בעינים, והארץ
25
בשמים, מי נתן השפל במרומים, מה לילוד אשה בין כוכבי השמים, ומלאכי אש ומים, וגבותם מלאות
עינים, וזה בלי ספק דעה נפסדה ולעג הרבה, אולת היא לו וכלימה למאמין כזאת {והשנית} למי אני
שומע יותר, אם לקופרניקוס, או למי אשר החכמה והמדע נתן לו מאת ה' מן השמים, ויחכם מכל אדם,
הוא שלמה המלך ע"ה אשר ידע בודאי הדבר באמת, והוא מכנה העולם הזה שלנו פעמים רבות #תחת
השמש,# כאשר אמר הקוהלת <ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש> [קהלת א'], <אין כל חדש תחת
30
השמש> [שם], ולפי דברי [קופרניקוס] אין הארץ אשר אנחנו עליה אלא חצי שנה תחת השמש, וחצי
השנית מהשנה גם אנחנו גם אדמתנו למעלה מהשמש, ואולם אם נאמר שהשמש מסבב את הארץ
העומדות במקום אחד סגורה בתוך הקף השמש כנקודת המרכז בעיגול, אמת הדבר שהיא תחת השמש
תמיד, אפילו בלילה שהשמש זורח הוא על פני האדמה מעבר השני, ומאיר לארץ ולדרים עליה הנוכחים
ברגליהם לכפות רגלינו, הלא המה אז תחת השמש, ועל האמת גם אנו גם הם גם כל יושבי תבל
35
ושוכני ארץ מסביב, נקראים בין ביום בין בלילה <תחת השמש,> כי נקודת המרכז בעיגול או כדור הוא
תחתיתו, הוא ולא אחר מכל הנקודות שבו, ובזה לא יוכל המתעקש להתנצל ולאמר ששלמה דבר זה כלשון בני
אדם, כי מעולם לא נשמע ולא נודע שיהי' מורגל בפי הבריות לקראות העולם הזה בשם תחת השמש,
ולמה זה ימציא שלמה שם חדש הפך האמת אשר עם לבבו, ומה מקרא חסר לומר #ראיתי את כל המעשים
שנעשו על הארץ,# כאשר אמר גם ככה <יש הבל אשר נעשה על הארץ> [שם ח'], לכן אחי אל תפן לדברי
40
כזב אשר בפי [קופרניקוס], ומדבר שקר תרחק, והמשכילים המבינים דברי נר אלקים נשמת אדם ביקר
האר"י לוריא ז"ל אשר זכרנו בראשית פרק זה, באמרו שהארץ היא כלי חיצון דיושר דעשיה, והרקיעים
עם הגלגלים הם מקיפי יושר דעשיה, הן הם ידעו שהמאמין עם זה שהארץ מקיף לשמש, יאמין בשני
הפכים בנושא אחד בזמן אחד, וההופך דברי אלקים חיים תהפוכות בלבו, ודבר בליעל יצוק בו, {והנה}