גוף החיבור, דף סט, עמ' א
1
בהם הוא כמו כלב, והקטן מהם הוא כעכבר הגדול, וראשם קטן, וחוטמם ארוך מאד, ואין להם שנים
בפיהם, ומאכלם נמלים, וכאשר ימצאו תל נמלים, ישימו חוטמם בתוכו, והנמלים בבלי דעת ירחישו לתוך
3
החוטם, ואחר כך יוציא החוטם, ויאכל הנמלים, וגם המה ילכו בעצלות, אבל לא כמו העצל הנזכר
{באפריקא ואסיא} החם יש חיה נקרא תופר <תרכ"ט: חופר>, ובלשונם [היענע], בעבור כי הוא חופר בארץ אחר
5
המתים לאכלם, והוא יותר מסוכן לאדם ובהמה מכל חית הארץ, כי הוא דורס וטורף כל חי אשר יפגוש,
יותר מארי ונמר, ולפעמים יתמרמר על האריה להרגו ולטרפו, והוא הולך תמיד בראש מוטה לארץ, וכאשר
ירצה לראות מאחריו מוכרח להפך כל גופו, להיות ערפו קשה כעורף החזיר, והוא לא יפחד מכל חי, והא <תרכ"ט: והוא>
גדול ככלב או כזאב, וברוב רחמי ה' על הברואים אינו כ"א מעט מזעיר בעולם, כי אינם מולידים כי אם
פעמים ושלש כל ימי חייהם, ובכל פעם רק ולד אחת, וחיים ט"ו שנה, והיה כי ירעב יאכל לפעמים גם
10
שרשי אילן וצמחים, {האריה} עקר מדורו באפריקא, ואין דרכו לילך ולהזיק, כ"א למלאות רעבונו, אמנם
בזולת זה בטבעו הוא רחמן על הברואים החלשים ממנו, גם גומל טוב למטיבים עמו, כאשר נראה ממנו
כמה פעמים מעשים של גמילות חסדים, וענוה יתירה, כמובא בספרי בעל הטבע, והוא לא יפחד מכל
דבר, רק מנחשים ומאש {הנמר} הנקרא [טיגער] מדורו באפריקא ובאינדיא מזרחית גדלו ככלב הגדול, רק
גופו ארוך יותר ממנו, ועורו מלא חברבורות אשר השרים יכסו בהם סוסי מרכבותם, והוא מסוכן יותר
15
מהאריה, כי הוא דורס וטורף אף אם הוא שבע מאד, אף הוא אכזרי על ילדיו, ועל אמם, כי אם ירעב
יטרוף בניו, ואם תקום האם להצילם מידו, יכה אם על בנים, ולא ירא מכל חי, והוא ירקד וידלג בפעם
אחת חמש אמות, והוא ישא בפיו שור פר, כאשר ישא הזאב אח <תרכ"ט: את> הגדי, והוא יתמרמר גם על הפיל לעקר
את חוטמו, ולהרגו, וכאשר יראה הפיל כי אין תקומה לפניו יפיל את עצמו עליו, וימותו גם שניהם,
{שחל} הנקרא [פאנטער טיהר] מדורו באפריקא, ועורו ג"כ מנומר, והוא גדול מן האריה והנמר, וגם
20
קולו הולך וגדול מאד, ומפחיד לב השומע יותר מקול האריה, {ליש} הנקרא [לעאפארד], מדורו באפריקא,
והוא קטן מעט מהנמר, אבל עורו יותר יפה מעור הנמר, כי הוא מצוייר כמו מעשה ידי אומן, ומהותו
וטבעו דומה הוא לנמר, {תחש} הנקרא [צעברא], הוא יפה מכל חיתו יער שבעולם, כי כל גופו מצוייר
ברצועות דקות, טורים טורים, ישרים, מצבעות שונות, אדום לבן ירוק שחור, וגדלו כמו פרד, ומדורו
באפריקא, במדינות החמים כל כך אשר לא יוכל איש לדור שמה, {הפיל} או שנהב הנקרא [עלעפאנט]
25
הוא גדול מכל חיות הארץ, כי גבהו ח' או ט' אמות, גופו עב מאד, רגליו עבים, ודומים כמו ד'
עמודים, מאכלו דשא ועשב ועלי אילנות, וחי מאה שנים, וכאשר יגיע לארבעים שנין, יצמחו לו שני שנים
גדולים בלחי התחתון מחוץ לפיו, כחצי אמה אורך כל אחד, וכאשר יהי' בן ל"ג <תוקן ל: מ"ב> שנים יפלו מפיו, ויצמחו
אחרים תחתיהם, וכן כשיגיע לארבעים וארבע שנים יפלו אלו ויצמחו אחרים ובכל פעם אשר יחלופו <תרכ"ט: יחליפו> יתעבו
ויגדלו ארכם יותר, וכן יעשה פעמים רבות עד היותם באורך שלשה אמות, ועובים כזרוע איש, אשר משקל
30
השן לפעמים ק"ן ליטראות, והאומנים עושים ממנו כלים שונים, ויש לו חוטם ארוך תולה בין השנים אלה,
ומכסה פיו, ועל ידו ישאב האויר, ועל ידו עוקר דשא עשב הארץ ומכניסם לתוך פיו, כי לא יוכל להגיע
בראשו לארץ, בעבור גבהו וקוצר צוארו, וכאשר יכרע לא יוכל קום בעצמו, בלתי עזר זולתו, ובחטמו יכול
לשרש אילנות ברוב כחו, ובו יכה לכל חי וימיתו <תרכ"ט: וימותו> בזעמו, והוא יכול לשאת משא על כתפיו שלשת אלפים ליטראות
וילך ביום אחד ארבעים פרסאות, והוא יוכל לשחות במים, ולשוט דרך נהר, אבל אז יזקוף <תרכ"ט: יזקיף> חוטמו למעלה
35
מן המים, לבל יכנוס מים בתוכו ויחנק, {גם} יש באפריקא ובאסיא חיה אחת נקרא קרן החוטם, [נאזע
הארין], והוא דומה כמעט לפיל הנזכר, אך הוא יותר קטן ממנו, גופו עב מאד, רגליו קצרים ועבים,
וגם לו חוטם, וארכו של החוטם קרוב לאמה, ויש לו קרן אחת על חוטמו חד מאד, אשר ארכו ב' אמות,
ולפעמים ימצא לו שני קרנים זה למעלה מזה, ומאכלו עשב השדה, ועלי אילנות, וחי חמשים שנה, {ויש}
חיה אחת אשר עורה טוב וחשוב מאד לבני אדם, וכשמרגשת בעצמה שהגיע עתה, והיא סמוך למיתה, תבא
40
ותעמוד על אם הדרך דוקא למות שמה, למען ימצאו אותה בני האדם, ויקחו להם את עורה, ומזה ראוי
לאדם שילמוד להטיב לבני אדם כלם, ולהשפיע מטובו לרבים, בין בחייו בין במותו, כמובא בספר שבט