איגרת 3
1
ב"ה יום ג" כ"ז שבט תרי"ט ברדיטשוב.
מכתבך קבלתי, ותחת התקצף עליך, על כי נטית לבך לחשבני
כי רוחי זרה לך, מלאתי פי שחוק, כי כן דרך נפש הנערים, אשר
5
לה כרעים לנתר כפרעוש או כשרץ העוף מתכונה לתכונה ואין לה
מעמד. תדלג מאהבה לשנאה ומאמת למרמה, תקפץ מהכנעה למרי,
ומאמונה אל חשד, ואין לה מנוח על מדה אחת גם כמעט רגע, ואולי
חטאתי כי הקלתי בכבוד הנפש בת אלהים, לדמותה אל פרעוש טמא,
דמה לך אותה ידידי לצבי או לעופר אילים על הרי בתר, יהיה
10
איך שיהיה אין לקצוף על הנער החושד את איש מטיבו ומחוננו
כי לא בזדון הוא עושה, ולכן הנני סולח ומוחל לחטאתך גם אני.
אף גם לדברי אייכענוואלד הצעיר לא התאנפתי. כי קורא אני עלי
<"יודע צדיק נפש {בהמתו}".> יודע אנכי נפש אייכענוואלד, כי לא לחרפה
דבר לי כדברים האלה, הן לולי זאת איך יוציא מפיו עצה
15
נבערה כזאת אשר יש לה פירכא משני טעמים. ראשית, הכי בלשון
רוסיא שפונים פניני החכמה ודעת כי יאמר לי ללמד מתחלה את
השפה הזאת בטרם יגלו דברי ברבים? ומי פתי ויחשוב אולת כזאת? וזאת
שנית, הלא אם אך יש מוח בראשו נקל לו לשפוט על ידיעתי
בשפת רוסית מקל וחומר ממנו. מה הוא שלא הבין ולא ידע
20
בלשון עבר מאומה בכ"ז הצליח לכתוב לי היום בידו שורה שלמה <;>
21
אנכי, אבראמאוויץ, שידעתי וקראתי רוסית בהיותי בקמניץ
לא כל שכן שאצליח לכתוב היום שורה רוסית וגם אלפי אלפים!
(ובאמת אם כי למוד שפת רוסית איננה עקר למודי לעת כזאת
בכ"ז הרבה למדתי בה ואכתוב את כל דבר צורך וגם מכתבי שלום)
25
אלא ודאי שאין כוונתו להקניט אותי בדברי חלמותיו האלה,
אבל יש לו בזה כוונה מוסתרת, והיא להצטדק לפני על דבר
חטא אחד הידוע לאמר: כי לא בו האשם, אבל עלי לפי ששגיתי
ולא הבנתי כוונתו במכתבו, ואל זה ירמזון מליו, ובאמת
התנצלות שוא היא, וכל השומע דברי מכתבו אלי ישרוק וישתומם
30
על אשר בזני ויתן כבודי לכלמה על לא חמס בכפי, ולא חטאתי לו <.>
הן כדבר איש עשיר חכם מפורסם ויחסן, אל חייקעלע דעם שדכן כן דבר
לי שמה, וישכח כי לא שדכן ולא בן שדכן אנכי, כי יושב אהל אנכי
ותורתי אומנתי, חי אני! כי כל הקורא את מכתבו השתומם ואמר: מי הוא
זה ואיזה הוא האיש אייכענוואלד הלזה אשר מלאו לבו לדבר ככה ולספר
35
בשבחו וגם עלי השתומם אולי באמת דרך שדכנים לי, סוף דבר
מתוך דבריו משמע כי לא ראוי אנכי להיות גם שדכן לו. ועיר
ברדיטשוב איננה כדאי כי יקח לו מבנותיה אשה. ולכן הארכתי
למעניתי ושלמתי לו מדה כנגד מדה. כי איש נקמות אנכי לי נקם ושלם,
להכות בחרפה צרי. ובאמת לו השכיל וכתב לי על דרך המוסר כאהב
40
אל רעהו (וכאשר כתבתי גם אני לראבינאוויץ וליתר אהבי בהיותי אלמן)
ויבקשני כי אהיה לו לפה ולמליץ אם יקרה ד" לפניו בב"ד כלה נאה
והגונה כי עתה בשמחה ובששון מלאתי בקשתו ובכל לבבי ובכל מאודי
עמדתי לימין צדקו כטוב וכנאות לאהב נאמן, אבל הוא לא כן עשה כי
דבר גבוהה גבוהה כמו אין חפץ לו באשה, ומה אנכי כי איגע
45
אתו בדברים בטלים כאלה, וארהב בנפשי עוז לדבר בו נכבדות? ומתוך
שבחיו אשר הרבה לספר שמה במכתבו בא ממילא לידי גנותי. אולי
חטאתי נגדו בזאת, כי מהרתי לשפוך עליו בוז, ולא דנתי אתו לכף
זכות אולי לא בזדון דבר כדבר הוללות האלה. רק מאשר לא ידע דרך
המוסר ובשגגה כתב מה שכתב. לכן אני אומר הפעם: ונסלח לכל עדת
50
בני ישראל ולאייכענוואלד אם אך לכל העם ולו בשגגה, ובתנאי שבל
ישגה עוד. אמנם חטאתך רבה יקירי כי הקלת בכבודי ואת מכתבך נתת
לאיש אויבי לכתוב לי שמה נאצות, כדאי היית להעניש אותך לבלתי
כתוב עוד אליך תמיד. אבל מדעתי כי גם לך בשגגה, מחיתי כעב
פשעך. ואולתך בל אזכור. אמנם לכשיבנה המקדש תביא חטאת שמנה.
55
הקשית לשאול לכתוב לך בכל שבוע ושבוע. הלא ידעת כי לא איש
בטל אנכי ועבדת הקדש אנכי עשה. ימי ורגעי נתונים נתונים המה
לד" ולתורתו. ולא העת לעגוב כיונה פותה אהבה במכתבי לרעי
ולדבר דברים בטלים. כי באמת מה אכתוב אליך? ומה אודיעך?
הלא כל ימי חיי בב"ד כיומא אריכתא דמו באשר כי אין בהם השתנות
60
וסדר היום הזה נוהג בכל הימים. היום קמתי בעלות השחר ולמדתי,
ואכלתי ולמדתי, ושתיתי טהעע ולמדתי עד חצי הלילה, והיה כזה
יום מחר. ואתה - אם אך יהיו לך חדשות - כתוב אלי והודיעני,
הלא מרחוק עיני ולבי עליך.
דבר שלום לידידי ה" לעווין וברכהו בשמי.
65
ואתה חזק ואמץ ללמוד ולעשות את כל הדבר שיביאך לתכליתך
בעתיד. זכור ואל תשכח, כי הצלחתך קשורה אך בהתמדתך. אם תלמוד
ותתמיד אשריך! אם תאהב הבטלה ותתעצל אוי לך! אם תחסה בצל החכמה,
תחסה לסוף ימים גם בצל הכסף. ואם תחמוד אך כסף, יעוף ממך, כי
כסף כבני רשף המה וגם תהי ריק מחכמה ודעת. וזה דברי החכם:
70
<דעה קנית מה חסרת? דעה חסרת מה קנית?> <>
75
אל תקוץ בדברי תוכחתי כי המה יוצאים מלב ידידך החפץ הצלחתך
אם אמת דבריך כי אייכענוואלד הצעיר אוהבי הוא באמת ולבו תמים אתי,
תברכהו בשמי ותאמר לו כי כבר שכחתי עונו וסלחתי לחטאתו כי רב הוא.