סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תולדות הטבע ב

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)   |  שנה: שנת 1867
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 437
1
ומיציו הארסיים בתחבולה זו, ובכ"ז) <ואחרונה אינה נאכלת אלא ע"י תערובת> (ר"ל אפילו
האחרונה לא טוב וראוי לאכול אלא א"כ בתערובת תבלין להפיג אריסותיה,) ואח"ז הוא
הולך ומספר: <רב יהודה משתכח ליה> (להשליו) <בי דני> (ר"ל החמיר לאכול השליו
דוקא מאלה שכבשו בחביות ע"י תחבולות) <רב חסדא משתכח ליה בי ציבי> (ר"ל החמיר
5
קצת והיה קונה את השלו אצל אלה המכלכלים אותו בזרעים לא ארסיים בחצרות ובין
עצים מיוחדים לזה, דבר אחר <בי ציבי,> שהיה אוכל בשרו ע"י תערובת תבלין, כדאמרי
בבבא מציעא: <אבל שדא ביה ציבי> וכו' פירש רש"י שם, בל <!> מיני תבלין נקראים ציבי.)
<רבא מייתי ליה אריסיה כל יומא> (ר"ל, רבא בראותו שחמיו ורבו רב חסדא לא נזהר
כ"כ ואוכל השליו בשלוה התיר ליה עוד יותר לאכול את השליו שהביא לו הציד מן
10
השדה) <יומא חד לא אייתי, אמר מאי האי?> (מפני מה לא הביא לי הציד;) <סליק
לאיגרא שמעיה לינוקא דקאמר שמעתי ותרגז בטני אמר ש"מ נח נפשיה דרב חסדא> (ר"ל
וודאי ידע שמת רב חסדא, אלא שלא ידע סבת מיתתו ומכיון דסליק לאיגרא ושמע מינוקא
הפסוק <ותרגז בטני,> אמר, ש"מ מאכילת השליו נח נפשיה דרב חסדא ומת מות מגפה
וזהו <ותרגז בטני....>) <ובדיל רבה אכל תלמידא> (ר"ל מה שהביא לי הציד כל יומא
15
שליו לאכול היה אך בשביל רב חסדא רבי, כי סמך בזה עליו ומכיון שהוא מת עתה
מאכילתו לכן חדל הציד להביא לי עוד) - ועפ"י הדברים האלה תתברר מגפת ישראל
במדבר מאכילת השליו. ()
   67 (צד 276) יונה.
   כל המעתיקים מסכימים לדעה אחת, שהעוף יונה הוא המין טויבע. והחכם באכארט
20
ישער חקר שם יונה בעברי מורה היותו עוף הבא מארץ יון, כי הגריכען נקראים {יונים}
בעברי ואיי יוון אשר לעומת זמירנא המה נקראים איי- היונים (טויבענאינזעלן), מאשר
שם נמצאים יונים הרבה. ()
   68 (צד 279) יונת- החורים.
   החכם בעל צד"ת ישער, כי העוף {בת מזגא חמרא} (חולין סב ב') הוא יונת
25
חורים זו (האהלטויבע, האלצטויבע) בל"ר: <> ונקרא כן על שם צבעו
האדום (עיין בספרו 233 $). והשערתו זו נשענת על זאת, אשר בספר בעה"ח לאריסטו
נזכר עוף אחד בשם <>, ואמרו איזו מפרשים, שהוא אחד ממין יונת הבר, הנקרא
ע"ש צבעו, הדומה לצבע ענבים, וההאלצטויבע הלא חזהו הוא אדום כמו יין. ()
   69 (צד 281) יוני שדה, יוני הבית.
30
   מחלקת היונים בספרי שווה כמעט למחלקת היונים בדרז"ל (ביצה כד א). הן אמרו
שם, {יוני שובךְ ויוני עליה} <באים לכלובן לערב ואין מזונותן עליך,> והן {יוני
השדה} בספרי. ומה שאמרו: {יוֹני הדריסאות} <באין לכלובן לערב ומזונותן עליך,>
הן {יוני הבית} בספרי, אשר לא ירחיקו לבקש מאכלם בשדה ונקל לעשותן לבני
תרבות. והנוגע לשם הרדיסאות, הנה יפרשו רש"י בשני פנים, או שהם נקראים על שם
35
מקומם (ולפ"ז יש לגרוס {הדריסאות}, ר"ל יונים הנמצאים במחוז הדרוס"י, בהר הלבנון,
יעויין בספר תוצאות הארץ), או שהם נקראים, לדברי י"א, על שם {הורדוס} וכמו
שאמר הרמב"ם בפירוש המשניות (חולין, פרק שילוח הקן) <שהורדוס התחיל לגדל
יונים בבתים.> ()
   70 (צד 282) יונת הצעיף.
40
   בגמרא (חולין סב א') <הני {כופשני צוצייני}> (גירסת הערוך כבשני) כשרים

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות