סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תולדות הטבע ב

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)   |  שנה: שנת 1867
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 431
1
הגדול בר יוכני*) וישער החכם בעל צד"ת, שאולי כוונו להקאליברע הקטן מאוד;
אבל לפי השערתו זו מוכרחים אנחנו לשער עוד, כי בימי רז"ל ידעו מחלק ארץ אמעריקי,
אשר אך שם ישבון הקאליברי!.... ואני לא אדע מדוע יבדל העוף ציפרתא מן העוף
{ציפרתי} הנזכר (בחולין סה א'), ושם משמע בהדיא שהוא טהור ואיננו הקאליברי.
5
הן על הפירכא <ציפורתי נמי מקלט קליט> (באויר את מזונו) <אמר אביי קולט ואוכל קאמרינן>
(שאינו מניחו לארץ עד שיבלענו), אבל הציפורתי מניח לארץ מזונו הקלוט באויר, וזה
הלא ידוע, שהקאליברי ינוע כל היום באויר ולא ירד לארץ לאכול את מזונו, שהוא צוף
דבש הפרחים ושרצים קטנים למאוד. ()
   56 (צד 204) דוכיפת.
10
   את העוף דוכיפת הנזכר בתורה (ויקרא יא יט. דברים יד יח) יתרגמו השבעים
למין הווידעהאפף ועוד מעתיקים קדמונים הרבה מערביים מסכימים עמם ותרגמו "{הוד
חוד}" שהוא בערבי הווידעהאפף. ויש שחושבים כי השם דוכיפת מורכב מן {דוך},
הדומה למלת דוק בערבי, שפתרונו תרנגול ומן {יפת} (שען) ור"ל תרנגול יפה, שהודו
בראשו והיא הקוצה הנחמדה, ואונקלוס תרגם את הדוכיפת {נגר טורא}, ולדידיה
15
מורכב השם הזו מן {דו} בערבי, שפתרונו בעל (בעזיטצער) ומן {כיפת} שפתרונו
סלעים ור"ל יושב הסלעים ושוכן על ההרים, ורז"ל קראו להדוכיפת בשמות: נגר טורא,
{תרנגול ברא} (חולין סג. א. גיטין סח. ב), דמשמע שכוונו להשכווי אויערהאן. עיין
הערה 64. ()
   57 (צד 210) קפוד.
20
   שם זה נמצא ג' פעמים בתנ"ך. א) בנבואת בבל (ישעיה יד כג) <ושמתיה
למורש {קפוד}.> ב) בנבואת אדום (שם לד יא) <וירשוה קאת {וקפּוד}.>
ג) (בצפניה ב' יד) <גס <!> קאת גם {קפוד} בכפתוריה ילינו.> והנה בישעיה
י"ד פירש"י <קפוד הריצון בלע"ז> (<> איגעל) ובישעיה ל"ד פירש: <קפוד עוף הפורח
בלילה צואיטא בלע"ז> (<> נאכטאיילע). ובצפניה פירש <קאת וקפוד עופות,> ולא
25
באר לנו איזו מיני עופות, וא"כ אנחנו רואים שלדעת רש"י יש קפוד בחיות וקפוד בעופות,
כמו תנשמת, שישנו בין העופות ובין שרצים (ויקרא יא י'. ל). והנה בזה אין ספק
שהקפוד הוא איגעל, שטאכעלשוויין, כי כן בלשון ערבי נקראים שני מינים האלה בשם
{קנפד} בנון נוספת, וגם בדרז"ל נזכר כמה פעמים האיגעל בשם קופד. ובכלאים פ"ח
<הקופד וחולדת הסנאים חיה> ופי' הרא"ש <הקופד למורש קיפוד והוא שרץ שגופו מלא קוצים
30
וכו' ובלע"ז נקרא ארצון.> ועיין בהערות לחלק ראשון מספר תולדות הטבע צד 516 לכן
בפעם ראשונה העתיק רש"י הקפוד לאיגעל, ובשני מקומות האחרים, הנמנה
שם בין עופות, הוכרח לפרשו ג"כ למין עוף, אלא שבמקום אחד סתם לן שהוא עוף,
מבלי הגיד שמו, ובמקום אחד פירש לנו בלי טעם שהוא הנאכטאיילע. לכן אומר אני,
דבהא וודאי ליכא שום ספק דקפוד הנזכר בישעיה ל"ד ובצפניה הוא מין עוף, חדא מדחשיב
35
ליה קרא בהדיה עופות, ועוד מדקאמר הנביא, <גם קפוד {בכפתוריה} ילינו> (פירש"י <פומי"ל
בלע"ז שבראש הגג)> ואי סלקא דעתך דבאיגעל ושטאכעלשוויין משתעי קרא, הא החיות
האלו אינם מטפסים ועולים, ושוכנים בחורים ובמחולות <!> עפר, ורק באמעריקי לבד יש מין
שטאכעלשוויין המטפס ועולה והוא בעל זנב ארוך, ואם כן מה ענינם של החיות האלה
ללון בראש הבתים, כצפור בודד על גג? אלא וודאי, שקפוד הוא מין עוף, כמו הקאת
40
דסמיך ליה. ואחרי שהוברר לנו דאיגעל נמי קרוי קפוד והוא חיה, הרי יש לנו לומר דקפוד
שבעופות דומה לקפוד שבחיות בצד מה, דומיא דתנשמת שבעופות ותנשמת שבשרצים,

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות