סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תולדות הטבע ב

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)   |  שנה: שנת 1867
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 438
1
לגבי מזבח והן הן <{תורין של רחבה}.> פירש רש"י <כופשני תורין בלשון ארמי,
צוצייני על שם מקומן.> ואמנם הערוך ערך צץ אומר: <"למה קורין אותו צוצייני? שיש
להן ציצית בראשיהן, כמו שכתוב ויקחני בציצת ראשי".> ועל כן ישער החכם בעל צד"ת
שהמין כופשני צוצייני, הנרדף עם תורין של רחבה, הוא הוא היונה שלייער טויבע (יונת
5
הצעיף), אבל גם ליונת התלתלים וליונה מתופפת ודומיהן יש קוצה! ()
   71 (צד 283) יונה מתהפכת.
   בגמרא (חולין סב א) <{תסיל} פסול משום תורין וכשר משום בני יונה.> פירש
רש"י <תסיל מין יונה הוא.> ובחולין קמ ב' <תסיל על ביצי יונה.> פירש רש"י, <תסיל עוף
טהור ודומה ליונה.> והמוספיא כתב בערוך על תסיל: שתרגום ירושלמי <בקצת נוסחאות,
10
ותור וגוזל, {ושפנינא ותסילא בר יון}.> והנה נראה מהגמרא, שתסיל הוא קטן
ומשום הכי הוא כשר משום בני יונה, לא משום תורין, שהם גדולים; ולזאת ישער החכם
בעל צד"ת, שהוא היונה פורצעלטויבע, לפי שהיא קטנה, והרב רמ"ל מעתיק אותו למין
יונת- המוראה, ובצדק יסתור אותו החכם הנ"ל, מטעם שהיונה הזאת היא גדולה. ובאמת
גם השערתו תלויה בשערה, הן יונת התלתלים ויונה פותה קטנות הן. ()
15
   72 (צד 293) תור.
   כל המעתיקים הקדמונים מתרגמים את התור, הנמצא פעמים רבות בתנ"ך, למין
הטורטעלטויבע ושמו העברי {תור} דומה לשמו הרומי טורטור, ובשניהם נקרא על שם
הברת קולו טור, טור. ועליו נאותים מאוד דברי הנביא (ירמיה ח' ז') <ותור וסיס ועגור
שמרו את עת באנה,> גם דברי הכתוב (שיר ב' יב) <וקול התור נשמע
20
בארצנו,> כי התור הוא עוף המסע. והנה התור הוא שם כולל מינים רבים, שבהם
נכללו גם המין {דאציפי} (חולין סב א), אשר בעל הערוך גורס {דייציפי} וקורא
אותו גם {צוצלא}, הן על המאמר רז"ל <כביעתא דצוצלתא> (שבת פ') פירש: <ביצה של עוף
והוא דייציפי וממין תורין הוא.> ()
   73 (צד 297) בת היענה.
25
   את העוף בת היענה, הנמנה בין עופות טמאים (ויקרא יא טז. דברים יד יד) ת"א
והירושלמי {נעמיתא}, וכן הוא בערבי {אלנעא"ם} שהוא השטרויס. ביחיד יבא תמיד
מחובר לשם בת, {בת היענה} (כדרך לשון עבר להוסיף על שמות, מלות: בת, בן
אב; כמו בת- שבע, בת- רבים, בן- בליעל בן- ימין, אבימלך אבינדב וכדומה, ולדעתי
תבא גם מלת אם להוראה זו, כמו אם- אברה והוא מין עוף, הנעתק בלשון מליצה מן
30
{בת- כנפא} שהוא תרגום של ראה עיין הערה 34) וברבים יבא או {בנות יענה} או
{יענים}. ובחקר שם יענה יאמר החכם ראזענמיללער, כי הוא משרש יע"ן בערבי,
32
שפתרונו מדבר ציה וארץ צחיחה, ופירוש בת- היענה היא בת- המדבר (טאכטער דער
וויסטע,) כמו שיקראו לו גם הערביאים אב- המדבר (פאטער דער וויסטע) והשם הזו נאה
לו, לפי שהוא שוכן חררים במדבר, ולכן כאשר קלל הנביא את בבל, כי לשמה תהיה
35
יאמר: <ושכנו שם בנות יענה> (ישעיה יג כא) <חציר לבנות יענה> (שם
לד יג) <וישבו בה בנות יענה> (ירמיה נ' לט). ויש אומרים שהשם בת היענה
נגזר משרש יענ"א בארמית, שפתרונו זולל (גיעריג, געפראסיג) והשטרויס הוא זולל ורעבתן,
עד כי יבלע אל קרבו גם חתיכות ברזל ועץ, וכן אמרו בגמרא (שבת קכ"ח) <שברי זכוכיות
מאכל {לנעמיות}.> ויש שאמרו כי יענה הוא מן ענה (שרייען), כמו יעלה מן עלה,
40
והשטרויס נקרא יענה ע"ש קול נאקתו ובמו <!> שכתוב (מיכה א' ח') <ואבל כבנות

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות