סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תולדות הטבע ב

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)   |  שנה: שנת 1867
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 425
1
{במרום תמריא}> וגו' קאי על החסידה, המצוינת במעופה, כמו שאמר הנביא (זכריה
ה', ט') <{ולהנה כנפים ככנפי החסידה}.> - ()
   35 (צד 100) חנקן.
   בגמרא (חולין סג) <הנץ למינהו להביא {בר חריא} מאי בר חריא? אמר אביי
5
{שוריקנא}> והוא העוף החנקן (ווירגער) הן בערך שרנק כתב הערוך: <"תרגום ותבחר
מחנק נפשי בחרת {שרנקא} נפשאי"> ואולי הכוונה למין החנקן הגדול, הנקרא גם כן
צפיון (וועכטער), ושני השמות התלמודיים יפלו עליו היטב, שורינקא הוא לפי תכונתו
לחנק את טרפו, ובר חריא הוא לפי מראהו, כי פתרון השם בר חריא הוא, (זאהן דער
ווייססע) והחנקן הגדול הזה אמוץ בהיר מלמעלה ולבן מלמטה, גם מצחו לבן וכנפיו
10
טלואות בנקודות לבנות. וגם מתואר זה, שאמרו עליו רז"ל, יש להוכיח שבר חיריא הוא
החנקן הגדול, הן בויקרא רבא בריש אחרי מות איתא: <"ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שחינא
הדין {בר הדיא}> (הערוך גורס בד <!> הדיא ת' בר חיריא) <{צופה} מאכלו בי"ט מיל"> ובאמת
יש ליה להחנקן הגדול הסגולה הנפלא הזאת, שהוא צופה ומביט למרחוק, ולכן קראו לו
14
הטבעיים בשם {צופה, צפיון} (וואכטער) ומועיל מאד להציד בלכתו לצוד ציד עוף.
15
והנה רז"ל חשבו אותו למין הנץ (שפערבער) ובספרי יחשב למין באפי נפשיה. וכבר
אמרנו, כי בענין חלוקת העופות למחלקותיהם וכן בחלוקת שאר בעה"ח אין כל החכמים
שווים בימים ההם ובזמן הזה, זה יחשב מין עוף פלוני למחלקת עופות זו בשביל אחת
מסגולותיו שבה ידמה להם, וזה אמנם יכניסהו במחלקה אחרת בשביל סגולתו האחרת,
הנמצאת בו. ()
20
   36 (צד 102) חתף.
   בגמרא (שבת ע"ז ב) <חמשה אימות הן אימות חלש על הגבור> וכו', <אימת
{סנונית} על הנשר.> רש"י פירש <"סנונית ארונדייל"א <> שוואלבע), הנכנסת
תחת כנפי הנשר ומעכבו מפריסת כנפיו."> ואולם החכם באכארט מאן לפרש הסנונית
להעוף שוואלבע, וטעמו מפני שאין דרך השוואלבע להטיל אימתו על הנשר, ולכן ישער
25
החכם בעל צד"ת: שהסנונית היא העוף פליעגענשנאפפער - האכזרי, היושב על גב הנשר
ויענהו באכזריות חמה. אבל דברי באכארט בטלים המה, מפני שנודע היום, לפי בחינות
חדשות, כי השוואלבע ירדוף את הנשר ויחד עליו יתמלאון, ככתוב בספרי אצל הנשר
וא"כ היטב רש"י ללעוז הסנונית לשוואלבע. ואני אמנם קראתי את העוף פליעגענשנאפפער
בשם {חתף} ושמו נאה לו, מפני שהוא יארוב לחטוף טרף ואולי יכוון אליו הכתוב
30
(משלי כ"ג כ"ח) <אף היא {כחתף} תארוב.> כי כן דרך העוף הזה לשבת על העצים
ולארוב לטרפו. ומדרך מליצת לשה"ק להביא משלים מעופות, כמו <כנשר יעוף השמים,
מנשרים קלו, כצפור לנוד כדרור לעוף, וכצפור מיד יקוש, כיונה פותה, כסוס עגור, אהגה
כיונה הייתי ככוס חרבות, דמיתי לקאת מדבר, שחורות כעורב, ככנפי החסידה,> וכדומה
עוד הרבה. והנה הירושלמי יתרגם בתורה <ואת התחמס> <"וית {חטפיתא}"> מלשון חטוף
35
שהוראתו אחת עם שרש חתף בחלוף תי"ו בטי"ת, א"כ רגלים לדבר כי חתף וחטפיתא מין
עוף אחד הוא, או המה שני מיני עופות נבדלים, חמסנים וחוטפים. ()
   37 (צד 106) קכלי.
   בגמרא (יומא ע"ה ב) <ארבעה מיני סליו הן ואלו הן שיכלי {וקיכלי}> (גירסת הערוך
ככלי) וכו' והנה קיכלי בלשון יוני הוא העוף דראססעל. ובשרו נחמד מאד למאכל. ()
40
   38 (צד 108) שיכלי.
   בערוך ערך שיכלי אמר המוספיא: <"פירש בל"י שם עוף טהור אוכל תאנים ובעת
התאנים הוא שמן עד מאד ועולה על שלחן מלכים"> משמע שהוא יתרגם את השיכלי למין
עוף מנקר- התאנים (פייגענפרעססער) הנקרא בל"י סיקאלי"ס. וכן גם דעת הרב רמ"ל ודעת
החכם באכארט. והחכם בעל צד"ת מביא בשם החכם געסנער כי שיכלי הוא העוף

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות