סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תולדות הטבע ב

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)   |  שנה: שנת 1867
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
גוף החיבור, עמ' 430
1
   51 (צד 193) עורב המגדל.
   בתנחומא סוף כי תשא <היה משה מהלך {כקוליאס}> והוא עוף דאהל"ע זו
הנקרא בלשון יוני בשם "קאליאס" (רמ"ל) והמוספיא כתב על העוף הנזכר וז"ל: <"פי' בל"י
מין עוף צועק ומצפצף, יש אומרים שהוא סוס עגור וי"א שהוא מין אחר."> ()
5
   52 (צד 194) עורב לבני.
   בחולין ס"ג א' <את כל עורב להביא {עורב העמקי}> וזהו {עורב חיורי}, כמו
שפירשו שם. ()
   53 (צד 197) צפור הפרדס.
   בגמרא (ברכות ו' ב') <עוף אחד יש בכרכי הים {וכרום} שמו וכיון שחמה
10
זורחת עליו מתהפך לכמה גוונין.> ובערוך ערך כרם פירש המוספיא שהוא <בלי <!> צבע וגוון.>
ומזה ישער החכם בעל צד"ת כי כוונו לצפור- הפרדס, הנוצץ בשלל צבעי רקמה לנוגה
ברק השמש ונקרא לזאת אצל הספרדים בשם {עוף- השמש} (זאננענפאגעל). אבל
החסר עופות צבועים הוא הטבע? הלא הדבשון (האניגזויגער) מפואר מאד בשלל צבעים,
גם בהודו יש עוף {פסיוני- הראי} (שפיגעלפאזען) <>
15
שהוא יפה עד להפליא ועליו יאמר החכם ברעהם (דאס לעבן דער פעגל 156) וז"ל:
<"איין שפרעכענדער פערטרעטער אללער קראפט, פראכט אונד פיללע דער פארבען אין
דער גלוטר דער זענקרעכט העראבשטרעמענדען זאנגענשטראהלען שוועלגענדען היימאט
א. ז. וו."> ועוד עופות הרבה יש, הנהדרים בצבעים נחמדים ונוצצים בזהר נפלא כאבני
אקדח ומפליאים את עין רואיהם הפלא ופלא. ()
20
   54 (צד 200) קפוז.
   בקללת אדום (ישעיה לד טו) יאמר הנביא <שמה קננה {קפוז} ותמלט
ובקעה ודגרה> וגו' והנה בפירוש השם קפוז רבו הדעות למאוד. החכם ראזענמיללער
יעתיק אותו למין הנחש פפיילשלאנגע מהתדמות השם הזו להשם קיפזאט"ה בערבי, שהוא
24
מין נחש מקפץ למעלה ואומר, כי מלת קננה שייך נמי גבי' הנחש המטיל ביצים. אולם
25
רש"י (ורד"ק אמרו) <!> שהוא <כמו קפוד,> והוא מין עוף, והראב"ע אמר <הוא שם עוף ואיננו
קפוד.> ואחרי שכל המפרשים נבוכים המה בהעתקת שם זו הרשתי לעצמי לחות דעי ואומר:
מלשון הכתוב <קננה ובקעה ודגרה בצלה> משמע שהוא עוף, אעפ"י שפעל קננה שייך נמי
אצל הנחש, אבל לשון דגרה יפול רק על עופות, וכן יאמר רש"י: <"ודגרה היא קריאה
שהעוף קורא בגרונו להמשיך אפרוחים אחריו. גלוציי"ר בלע"ז> <> (גלוקסען).
30
וכן (בחולין קמ ב) <אתיא דגירה דגירה, כתיב הכא קורא דגר וכתיב התם ובקעה ודגרה
בצלה,> מזה משמע, שרז"ל חשבו קפוז למין עוף. וגם מדחשיב ליה הכתוב בהדיה דיות,
ש"מ שקפוז הוא כ"כ מין עוף. ולדעתי הוא העוף הוימלויפער הרץ ומטפס על העצים, ויש
ממינו הנקרא בשם מויערקלעטטע, מויערשפעכט, העולה על החומות לאכול שם שרצים,
ושמו מורה על תכונתו, כי בב"ר פ' <עולים ויורדים בו, מעלין בו מורידין בו אופזין בו
35
{קופזין} בו.> ובפ' פ"ז <ויהי איש מצליח גבר {קפוז},> <מדלג על ההרים> תרגום וקפז. והנביא
קלל את אדום שחומותיו חרבות תהיינה והעוף מויערקלעטטע יעלה שמה לבטח. ומקיים
אני דעת המעתיקים שקפוז וקפוד חדא הוא, הן הקפוז (בוימלופער) שוה בסגולתו להקפוד
(שפעכט) ועיין הערה 57, כי השפעכט ירוץ ג"כ על העצים. וגם באשכנז יקרא המויער/קלעטט
בשם מויערשפעכט. ()
40
   55 (צד 201) יונק- הדבש.
   בגמרא (סוכה ה' ב') העריכו רז"ל את העוף {ציפרתא} הקטון לעומת העוף

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות