סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תלמוד בבלי, נדרים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 400 לשנת 600
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק א, משנה א | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 487
<דף ב, עמ' ב> "כל כינויי נדרים כנדרים" #וכו'. מאי שנא גבי# נזיר #דלא תני לכולהו ומאי שנא גבי# נדרים #דתני כולהו. משום# ?דנדר? ושבועה #כתיבן גבי הדדי תני תרתי. וכיון דתני תרתי תני כולהו#.
#ליתני# שבועות #בתר# נדרים. #אידי דתנא# נדרים #דמיתסר חפצא עליה תנא# חרמים #מידעם דמיתסר חפצא עליה. לאפוקי# שבועה #דקא אסר נפשיה מן חיפצא#.
#פתח# בכינויין ''כל כינויי נדרים''. #ומפרש# ידות ''האומר לחבירו. מודר אני ממך''. #ותו# ידות #איניש איירי בהון. חסורי מחסרא והכי קא תני#. כל כינויי נדרים כנדרים וידות נדרים כנדרים.
#וליפרוש# כינויין #ברישא. ההוא דסליק מינה ההיא מפריש ברישא. כדתנן#. ''במה מדליקין ובמה אין מדליקין. אין מדליקין'' #<משנה. שבת ב,א>#. ''במה טומנין ובמה אין טומנין. אין טומנין'' #<משנה. שבת ד,א>#. ''במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה. לא תצא אשה'' #<משנה. שבת ו,א>#.
#וכל היכא דפתח בה לא מפריש לה ברישא. והתנן#. ''יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין''. ''ואילו נוחלין ומנחילין'' #<משנה. בבא-בתרא ח,א>#. ''יש מותרו?ת? לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורו?ת? ל?בע?ליהן''. ''ואילו מותרות לבעל?יהן? ואסורות ליבמיהן'' #<משנה. יבמות ט,א>#.
''יש טעו<נות01> שמן ולבונה שמן ול?א? <לבונה01>''. ''?וא?לו טעונות שמ<ן ו01>ל?בונה'' #<משנה. מנחות ה,ג>#. ''י?ש טעונות הגשה ואין טעו<נות01> ?ת?נופה. תנופה ולא הגש<ה01>''. ''?ו?אי?ל?<ו טעונ01>ות הגשה'' #<משנה. מנחות ה,ה>#. ''יש <בכור לנחל01>ה ואין בכור לכהן. בכור ?ל?כהן ואין בכור לנחלה''. ''ואיזהו ב<כור לנחלה01> ואין ב?כור ל?כהן'' #<משנה. בכורות ח,א>#. #הלין משום דאוישא ליה מפר?י?ש ההיא דפתח <בה בריש01>א#.
#ו?ה?<א# ''במה01> בהמה ?יוצ?אה ו?ב?מה אינה יוצאה'' #דלא אוישא ליה. וקאתני בר?יש?<א# ''יוצא גמל01> באפסר'' #<משנה. שבת ה,א>#. <דף ג, עמ' א> #אלא לאו דוקא. זימנין מפריש ההוא דפתח בה ?ב?רישא וזימנין מפ?ר?<ש ההיא ?דס?01>ליק מינה ברישא#.
#איב' אימ'#. ידות #אידי דאתיין ליה מדרשא מפריש להון ברישא. וליפתח נמי בגוויהו ברישא. כי פתח פתח# בכינויין #דאוריתא והדר מפריש# ידות #דאתיין ליה מדרשא#.
#הניחא למאן [דאמ'#. כינויין לשון גוים הם. #אלא ל()[מאן]] דאמ'#. לשון שבדו לו חכמ' להיות נודר בו. #מאי איכא למימר. ומי קא תני# ידות. #אלא חסורי קא מחסרת לה. אקדים נמי ותני# ידות #ברישא#. כל ידות נדרים כנדרים וכל כינויי נדרים כנדרים. ואילו הן ידות. האומ' לחבירו. ואילו הן כינויין. קונ()[ם] קונח וקונס.
וידות #?ה?יכא כתיבן. דכת' "איש או אשה כי יפליא לנדר נדר נזיר להזיר לייי". ותניא#. "נזיר להזיר". לעשות (כינויי נזירות כנזירות ו)ידות נזירות כנזירות. אין לי אלא בנזירות. בנדרים מניין. ת'ל "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר {נזיר}". מקיש נדרים לנזירות ונזירות לנדרים. מה נזירות עשה ידות נזירות כנזירות אף נדרים עשה ידות נדרים כנדרים.
ומה נדרים עובר ב''בל יחל'' ו''בל תאחר'' אף נזירות עובר ב''בל יחל'' ו''בל תאחר''. ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו.
#ומאי שנא גבי# נזירות #דכת'# "נזיר להזיר". נדרים #נמי הכת' "לנדור נדר". הקישא למה לי. אי כת'# ''נדר לנדור'' #כי דכת' "נזיר להזיר" כי דקא אמרת ולא צריך הקישא. השתא דכת'# "לנדור נדר". דברה תורה בלשון בני אדם.
#הניחא למאן דאמ'#. דברה תורה כלשון בני אדם. #אלא למאן דאמ'#. לא דברה תורה כלשון בני אדם. "לנדור נדר" #מאי עביד ליה. דדריש ליה#. לעשות ידות כנדרים. ומקיש נזירות לנדרים. ו"נזיר להזיר" #דריש ליה#. (מ)[ל]למד <דף ג, עמ' ב> שהנזירות חלה על הנזירו'.
#ולמאן דאמ'#. דברה תורה כלשון בני אדם. ו"נזיר להזיר" #דרשיה# לעשות ידות נזירות כנזירות. מלמד שהנזירות חלה על הנזירות #מנא ליה. הא ניחא אי סבירא ליה# דאין נזירות חלה על הנזירות. #אלא אי סבירא ליה כמאן דאמ'#. נזירות חלה על הנזירות. #מנא ליה. לימא קרא# ''ל(נ)ז!י!ר''. #מאי "להזיר". שמעת מינה תרתי#.
#איב' אימ'. במערבא אמרין. אית תנא דמפיק להון# ידות מ"לנדור נדר". #ואית תנא דמפיק להון# מ"ככל היוצא מפיו יעשה".
#אמ' מר#. ומה נדרים עובר ב''בל יחל'' ו''בל יאחר''. #(ו)בשלמ'# ''בל יחל'' דנדרים #משכחת לה. כגון דאמ'#. ככר זו עלי. ואכלה. עובר משום ''בל יחל דברו''. #אלא# ''בל יחל'' דנזירות #היכא משכחת לה. כיון דאמ'#. הריני נזיר. #הוה ליה# נזיר. #אכל. קם ליה# ב''בל יאכל''. ?ש?<ת01>?ה #ק?ם ליה# ב''בל ישתה''. #אמ' רבא#. לעבור עליו בשתים.
''בל תאחר'' דנזירות #היכא משכחת לה. כיון דאמ'#. הריני נזיר. #הוה ליה# נזיר. #אכל. קם ליה# ב''בל יאכל''. שתה. #קם ליה# ב''בל ישתה''. !כ!אומ'. לכשארצה איהא נזיר. #אמ'#. לכשארצה. #ליכא# ''בל תאחר''. #אמ' רבא. כגון דאמ'#. לא איפטר מן העולם עד שאיהא נזיר. #דמן [ה]היא שעתא הוה ליה# נזיר.
#מידעם דהוה על# האומ' לאשתו. הרי זה גיטיך שעה אחת קודם למיתתו. אסורה לאכול בתרומה מיד. #אלמא כל שעתא ושעת' אמרינן. מיית. הכא נמי מאלתר הוי# נזיר. #דאמרינ'. דילמא השתא מיית#.
<דף ד, עמ' א> #רב אחא בר יעקב אמ'#. כגון שנזר והוא בבית הקברות. #הניחא למאן דאמ'. לא חל# נזירות #עילויה מן אלתר. אלא למאן דאמר. חלה# נזירות #מן אלתר {אלא למאן דאמ'. חלה# נזירות #מן אלתר} מי איכא# ''בל תאחר''. #ועוד. הא אמ' מר בר אשי#. לעולם #חלה# נזירות #עילויה מאלתר. וכי פליגינן# לעינין מלקות #דפליגינן. אפי' הכי קאים# <ב''בל08> ?ת?אחר'' #משום דקא מאחר לה# לנזירות דטהרה.
#אמ' רב אשי#. הואיל וכן נזיר טהור שטימא <עצ02>מו במזיד עובר משום ''בל תאחר'' דנזירות דטהרה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות