סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • דברים רבה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 800
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דברים, פסקה א | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
הלכה. אדם מישר' מהו שיהא מותר לכתוב בכל לשון. כך שנו חכמים. אין בין ס(ו)פרים לתפילין ומזוזת אלא שהספרים נכתבין בכל לשון. !וכן! שמעון בן גמליאל אומ'. אף ספרים לא היתירו שיכתבו אלא יוונית.
ומה טעמ' של רבן שמעו' גמליא'. מותר לכתוב ספר תורה יוונית. כך לימדונו רבותי'. אמ' בר קפרא. ככת' "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי". שיהו דבריו של שם נאמרין בלשונותיו של יפת. לכך התירו שיכתבו יוונית.
[אמר] הק'. ראה לשונה של תורה מה [חביב']. שמרפא את הלשון. מניין. שנ' "מרפא לשון [ע?ץ?] חיים". ואין "עץ חיים" אלא תורה. {שכך}: <+שנא<'> "עץ חיים היא למחזיקי' בה". ולשונה של תורה מתיר את הלשון. תדע לך לעתיד לבוא09> הק?'? מעלה מגן עדן אילנות משובחים.
ומהו שבחם. שמתרפאין את הלשון. שכך "והיה עלהו לתרופה". מהו "לתרופה". ר' יוח' ור' יהוש'. האחד אומ'. לתרפיון. והאחד אומ'. כל מי שהוא אלם לוע?ט/ס? הימנו ולשונו {מרפא}: <מתרפאה09> ומצחצח מיד בדברי תורה. שכך כת' "ומזה ומזה הם כתובים". (ר' אומ'). ואין "מזה ומזה" אלא תורה. שנ' "ומזה הם כתובים".
ר' אומ'. מה לנו ללמד ממקום אחר. צא ולמוד ממקומו. הרי משה עד שלא (זכה): [שנה] את התורה כת' בו "לא איש דברים". כיון ש?ז?כה לתורה נתרפא לשונו והתחיל {לדברים}: <לדבר דברים09>. מניין. ממה שקורין בענין "אלה הדברים אשר דבר משה".
דברים, פסקה ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
מה כת' "מוכיח אדם אחריהן ממחליק לשון". א'ר חמא בר' חנינא. "מוכיח" זה משה. "אדם" אילו ישר' שכת' בהן "ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם". מהו "אחרי". אמ' הק'. בשביל להביאן {אחריהן}: <אחרי. "חן09> ימצא". זה משה שכת' בו "וגם מצאתי חן בעיני". "ממחליק לשון". זה בלעם שהחליקן בנביאותיו וגבה לב!ו! ונפלו בשיטים.
ד'א. "מוכיח אדם אחרי". א'ר יהודה בר' סימון. מהו "אחרי". אמ' הק'. !ב!ביכול {מי שהוכיחה}: <משה הוכיחני09> אחר (א) ישר' והוכיח ישר' אחרי. +<לישראל09> אמ'. "אתם חטאתם חטאה גדולה". לקוד'ש-בריך-הוא (אומ') אמ'. "למה ייי יחרה אפך בעמך".
מהו "למה". א'ר יצחק. בשעה שעשו ישר' את העגל וביקש לכלות שונאיהן של ישר' אמ' לו משה. רבש'ע. העגל הזה טוב הוא לסיוע לך. אמ' לו הק'. מה מסייע לי. אמ' לו משה. אתה מוריד גשמים והוא מוריד טללים. אתה מוצא את הרוחות והוא מוצא את {הרוחות}: <הברקים09>. אמ' לו הק'. משה. אף אתה טועה בעגל. אמ' משה. רבש'ע. אלא "למה יחרה אפך בעמך". ולישר' או' "אתם חטאתם חטאה גדולה".
א'ר יהודה בר' סימון. משל למה הד' +<דומה09>. למלך שכעס על אשתו וטרדה והוציאה מביתו. כשמעו השושבינין הלכו אצל המלך. אמרו לו. כך אדם עושה לאשתו. מה עשת לך. הלכו אצלה ואמרו לה. עד אימת {אתה כעסת}: <את מכעסת09> אותו. #קדמ[ו]תיך הוא תכונותיך הוא#.
משה כשהלך אצל הק' אמ' לפניו. "למה ייי יחרה אפך בעמך". לא בניך הם. {וכשהם}: <וכשהלך09> אצל ישר' אמ' להם. עד אימת אתם מכעיסין אותו. #קדמותיכון הוא תכונותיכון הוא#. "במדבר בערבה מו()[ל] סוף".
דברים, פסקה ג | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
"אלה הדברים אשר דבר". זש'ה "אלה עשית והחרשתי" וג'. מהו "אלה עשית". +א<'>ר שמואל בר נחמני. ''אלה אלהיך'' עשיתם במדבר +<והחרשתי לכם09>. ()[ל]מה. שהיה משה מפייס עלי. בא משה ואמ' לי "סלח נא" ושמעת!ה! ל!ך!.
"דימית הוית אהיה כמוך". דימיתם את הצורה ליוצרה ואת הנטיעה לנוטעה. "אוכיח ואערכ' לפניך". #תרין אימורין. חד אמ'#. {אסודד}: <אעורר כל לעיניך. #וחד אמ'#. אסדור09> כל לעיניך. אמ' להם משה. איני מוכיח אתכם על מה שאתם עתידין לעשות אלא מה {שעתיד}: <שעשיתם09> לשעבר. "במדבר בערבה מול סוף".
דברים, פסקה ד | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
ד'א. אילו הוכיחן בלעם היו ישר' אומ'. שונא מוכיחן. ואילו בירכן (אלא אמ' הק') משה היו אומות העולם אומ'. אוהבן ברכן. אלא אמ' הק'. יוכיחן משה שאוהבן ויברכן בלעם ששונאן כדי שיתב!ד!רו התוכחת והברכות ביד ישר?'?.
דברים, פסקה ה | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
ד'א. אילו אחד הוכיחן היו אומ'. זה מוכיחנו. אלא משה שכת' בו "לא חמור אחד מהם נשאתי". לזה נאה להוכיח את ישר'.
ד'א. אילו אחד אמ' "עתה ידעתי כי גדול ייי מכל האלהים". היו אומ'. זה אומ' "עתה ידעתי כי גדול ייי מכל האלהים". אלא היה יתרו יודע. שחזר על כל ע'ז שבעולם וידע שאין בהן ממש. ואחרכך בא ונתגייר. זה נאה לומ' "עתה ידעתי כי גדול ייי מכל אלהים".
ד'א. אילו אחד אומ' "הבל הבלים" היו אומ'. {אין} זה אין לו פרוסה והוא אומ' "הבל הבלים". אלא שלמה שכת' בו "ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים" זה נאה לומ' "הבל הבלים".
ד'א. אילו אמ' אחר "את הכל עשה יפה בעתו" היו אומ'. זה לא אכל מאומה מימיו והוא אומ' "את הכל עשה + בעתו". שלמ' שכת' בו "וכלכלו הנצבים את המלך שלמה איש חדשו ולא יעדרו דבר". א'ר חמא בר' חנינא. שהיו מביאין לו תרדין בימות החמה קישואין בימות הגשמים. לזה נאה לומ' "את הכל יפה בעתו".
ד'א. אילו אמ' חד "וכל דיירי ארעא בלא חשיבין" היו אומ'. לא זה שלט על שני זבובין מימיו והוא אומ' "כל דיירי ארעא בלא חשיבין". נבוכד-נצר שכת' בו "וכל די דיירין בני אנשא חיות ברא ועופא דשמיא יהב בידא". לזה נאה לומ' "וכל דיירי ארעא בלא חשיבין".
ד'א. אילו אמ' {"הצור"} אחר "הצור תמים פעלו" היו +או<'>. זה שאין יודע ט!ו!בה של מדת הדין !היו! אומ' "וכל דרכיו משפט". +.
דברים, פסקה ו | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
ד'א. "אלה הדברים". א'ר +<שמואל09> ב'ר נחמני. "אלה הדברים". אמ' הק'. כדבורות היו מתנהגין בעולם על ידי {צירעה}: <צדיקי'09> ועל ידי נביאים.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות