סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תוספתא

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
ברכות, פרק א, הלכה א | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מאמתי קורין את שמע בערבין. משעה שבני אדן נכנסין לוכל פיתן בלילי שבתות. דברי ר' מאיר. וחכמים אומ'. משעה שהכהנים זכ<אין01> לוכל ?ב?תרומתן. וסימן לדבר צאת הכוכבים. אע'פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר. "וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". ר' שמעון או'. פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה. אחת עד שלא [עלה] עמוד השחר ואחת משעלה עמוד השחר. ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה.
ר' או'. ארבע משמרות בלילה. העונה אח?ד? מעשרים וארבעה !כ!שעה. העת אח?ת? מעשרים וארבעה בעונה. והרגע אחד מעשרים וארבעה בעת. ר' נתן או'. שלש משמרות הו?י? הלילה. שנ' "ראש האשמורת התיכונה". אין "תיכונה" אלא שיש לפניה ולאחריה.
ברכות, פרק א, הלכה ב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מאימתי קורין את שמע בשחרים. אחרים אומ'. כדי שי?ה?א חבירו רחוק ממנו ארבע אמות ומכירו. מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך לה תפל?ה? ונמצא מתפלל ביום. אמ' ר' יהוד'. פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' עקיבא ואחר ר' אלעזר בן עזריה. והגיע זמן קרית שמע. כמדומה אני שנתיאשו מלקרות. אלא שהיו עסוקין בצרכי צבור. קריתי ושניתי. ואחר כך התחילו הן. וכבר נראת חמה על ראשי ההרים.
ברכות, פרק א, הלכה ג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
החתנים וכל העסוקין במצות פטורין מן קרית שמע ומן התפלה. שנ' "בשבתך בביתיך" פרט לעסוקים במצות. "ובלכתך בדרך" פרט לחתנים.
ברכות, פרק א, הלכה ד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מעשה בר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה שהיו שרויין במקום אחד. והיה ר' ישמעאל מוטה ור' אלעזר בן עזריה זקוף. הגיע זמן קרית שמע. נזקף ר' ישמעאל והטה ר' אלעזר בן עזריה.
אמ' לו ר' ישמעאל. מה זה אלעזר. אמ' לו. ישמעאל אחי. לאחד או' לו. מפני מה זקנך מגודל. והוא או' להם. יהיה כנגד המשחיתים. אני שהייתי זקוף הטיתי. ?אתה? שהיית מוטה נזקפתה. אמ' לו. אתה הטיתה לקיים דברי בית שמאי. ואני נזקפתי לקיים +<דברי09> בית הלל.
דבר-אחר. שלא יראו התלמידים ויעשו קבע הלכה כדבריך.
ברכות, פרק א, הלכה ה | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
למה אמרו אחת קצרה. מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר. לקצר אינו רשאי להאריך. לחתום אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום אינו רשאי לחתום. לשוח אינו רשאי שלא לשוח. ושלא לשוח אינו רשאי ?לשוח. לפתוח? בברוך אינו רשאי שלא לפתוח בברוך. ושלא לפתוח בברוך ?אינו רשאי? לפתוח בברוך.
ברכות, פרק א, הלכה ו | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אלו [ברכות] שמקצרין בהן. המברך על הפירות. ועל המצוות. ברכת הזמון. וברכה אחרונה שבברכת המזון. ואילו ברכות <שמאריכין01> בהם. ברכות תעניות. וברכות של ראש השנה. וברכות של יום ה?כפ?ורים. מב?רכתו? של אדם ניכר אם בור הוא אם תלמיד חכם הוא.
ברכות, פרק א, הלכה ז | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אילו ברכות שאין חותמין ב?ה?ן. המברך על הפירות. ועל המצות. וברכת הזימון. וברכה אחרונה שבברכת המזון. ר' יוסה הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך בה.
ברכות, פרק א, הלכה ח | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אילו ברכות ששוחין בהן. ברכה ?ראשונה? תחלה וסוף. מודים תחלה וסוף. השח על כל ברכה מלמדין אותו שלא ?לשחות?.
ברכות, פרק א, הלכה ט | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אילו ברכות שפותחין בהן בברוך. +<כל הברכות כלן פותחין בברוך09> חוץ מברכה (?לש?מע) הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותחין בהן בברוך ואין עונין עם המברך. ר' יהודה היה עונה עם המברך "ק' ק' ק'" וגו' ו"ברוך" וגו'. כל אילו היה קורא ר' יהודה עם המברך.
ברכות, פרק א, הלכה י | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמ' ר' לעזר בן עזריה. הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שאשמע שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. שנ' "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים. "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים או'. "ימי חייך" העולם הזה. "כל (להביא) ימי חייך" להביא לימות המשיח.
אמ' להם בן זומא. וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח. והלא כבר נאמ' "לכן הנה ימים + נאם ייי ולא יאמר עוד חי ייי אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ייי אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו. לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא יציאת מצרים מוסף על מלכיות. מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפילה.
כיוצא בו "לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל" וגו'. לא שיעקר שם יעקב ממנו אלא שיהא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפילה.
ברכות, פרק א, הלכה יא | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כיוצא בו "אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו". "אל תזכרו ראשונות" אילו של מלכיות. "וקדמוניות אל תתבוננו" אלו של מצרים. "הנני עשה חדשה עתה תצמח" זו מלחמת גוג ומגוג {של גוג}.
משלו משל למה הדבר דומה. לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו. והיה מספר והולך מעשה הזאב. פגע בו ארי וניצל מידו. שכח מעשה הזאב והיה מספר במעשה הארי. אחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה הנחש. אף כך ישראל. צרות האחרונות משכחות את הראשונות.
ברכות, פרק א, הלכה יב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כיוצא בהן "לא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם". כתחלה הרי את אב לארם. עכשיו הרי את אב לכל העולם כולו. שנ' "כי אב המון גוים נתתיך".
ברכות, פרק א, הלכה יג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כיוצא בו "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה". כתחלה הרי היא שרי על עמה. עכשיו הרי היא שרה על כל באי עולם. שנ' "כי שרה שמה".
ברכות, פרק א, הלכה יד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אע'פ שחזר וקרא את אברהם אברם אינו לגנאי אלא לשבח. ליהושע הושע אינו לגנאי אלא לשבח. הוא אברם עד שלא נדבר עמו והוא אברהם משנדבר עמו. הוא הושע עד שלא נכנס לגדולה והוא יהושע משנכנס לגדולה. משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל. כולן לשון חיבה לשון זירוז. הן הן עד שלא נדבר עמהן והן הן משנדבר עמהן. הן הן עד שלא נכנסו לגדולה והן הן משנכנסו לגדול'.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות