סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פרקי היפוקרט, תרגום ופירוש

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שבתי דונולו   |  מחבר: דוד בן יוסף   |  שנה: אחרי שנת 982
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: London, British Library, Or. 12252
<עמ' 462> אלה דברי שבע פרשיות המשובחות הנקראות אפ[ו]?ר?יסמי שעשה איפוקרט החכם ומסר אותם לחכמי הדורות להיות עד היום הזה. ברוך י?ו'ו? אלהים אלהי ישראל עושה גדולות לבדו שנתן מחכמתו לדויד בן יוסף ועזרו לפרשם מלשון יונית ללשון ישראלית אמן. עד הנה עזרני י'י והוא יעזרני עוד כל ימי חיי אמן.
אלה הם טעמי חכמת הרפואה שהם יסוד חכמת כל הרופאים והם שבע פרשיות ויקרא אותם החכם איפוקרט אפוריסמי.
פרק א | המסירה: London, British Library, Or. 12252
זה ספר מדרש הרפואות אשר דרשו וחקרו חכמים הראשונים לרפא לדעת ולהבין בדברי הרפואות ולחקור אותות החלאים והנגעים והמכאובים ואותות חיים ומות להבין ולהודיע בעזרת האל המלמד לאדם דעת.
וידברו על תחלואי בני אדם ואשר ראוי להם להתנהג {במדי} [[ב]מדוי] תחלואיהם לבלתי העלים דעת הרפואה מעיני הר!פו!א(ה)[ים] להשכיל{א[ת]} את אותות הנגעים ותולדות החלאים לפי המכאובים ולהבין בדברי רפואתם.
ויאמרו החכמים הקדמונים. כל אדם אשר יחפוץ להבין ולדעת ולהשכיל וללמוד את חכמת הרפואה ראוי לחקור ולדרוש כל ימי חייו אורך נסיון הרפואה. כי מעט הוא קץ ימי חיי האדם וחכמת (האדם): [הרפואה] ארוכה היא עד מאד וסתומה היא ועמוקה עד לאין חקר.
על כן נאה לו לאדם ליגע עד מאד עד אשר ימצא מעט קט ממקצת חכמת ניסיון הרפואה. כי רוב המנסים לא ישיגו כשרון הניסיון לפי השניית העתים. כי כן ישנו החלאים את ימיהם. אך מקור יסוד החכמה לא יכזב.
ורובם המתחכמים לדעת ורודפי הבינה לא ישיגוה כי אם בעזרת האל. כי הראשונים היו חיים להלוך בארץ מתשע מאות שנה ועד שמונה מאות ועד שבע מאות שנה ועד שש מאות שנה ועד חמש מאות שנה עד אשר המעיטו חיי ימיהם. על כן האריכו להבין ולדעת בחכמתם.
וכאשר נמעטו ימי חיי האחרונים אשר קמו אחריהם גם הם המעיטו לנסות כי לא השיגו להאריך בחיים !ב!ראשונים. על כן לא מלאו לנסות את כל הניסיון. אבל מקור החכמה לא ימי!ד! ולא יכזב.
וראוי לחולה <עמ' 463> (לה(ק)[פ]) להפקיד רוחו ביד יוצרו לדרשהו בכל עת בכל לבב בכל מאד ובכל נפש ויבטח בו לרפאהו. כי הוא המוחץ ורופא. והוא הממית והמחיה. והוא נתן ונותן חכמה ודעת לבני האדם להשכיל ולהבין את החלאים לתול!תוד!יהם ולידע רפואותיהם. והוא המצמיח עשבי הרפואות והבשמים וכל צורך חיי האדם. והוא נתן ונותן רשות לרופאים לרפאות. כי בלא רשותו נבער כל אדם מדעת. כי הוא המשיב חכמים אחור ודעתם יסכל.
ובעבור כן ראוי לכל אדם ולחולה להתחנן ולהתפלל לפניו ולבקש ממנו רחמים ורפואה וגם לדרוש רפואתו ממשכילי דעת הרפואה היודעים לחקור תקופת החלאים לעיתי המכאובים ומסיכות ארבעת יסודי הגוף (ל?חק?ר) למחלקותם להכשיר ולרפא בעצי האדמה וע[י]קריה וזירועיה ועשביה.
וראוי לחולה לב(י)לתי (נ?(שוט)[טוש]?) נטוש עצת רופאיו המשכילים באמת חוליו ורפואתו. כי הם דורשים טובתו עם שלום נפשו והם יחושו לרפואתו. על כן ראוי לחולה לבלתי סור ממצוות הרופאים ימין או שמאל. כי אם יסו!ד! ממצותם יגרה חוליו ויריע לנפשו ומוציא דיבה לרופאים.
ונאה לחכם ברופאים המרפא את החולה לחלות ולשווע לבוראו בכל לב ובכל נפש ובכל מאד ולישא (?ע)[אי?]ליו עיניו תמיד ונפשו בלב נשבר ונדכה ולשאול ממנו מענה לשון ולבקש מלפניו רחמים ועזרה וישועה והצלחה וחן וחסד.
וראוי למשכיל ברופאים המרפא את החולה להיות תם וישר וירא אלהים וסר מרע ועניו ושפל. וגם להיות כל מלאכתו באמונה וביושר ובדעת וברוב ת?ב?ונה בכל מעשה רפואתו. ואפילו אם יקיז דם מגיד הזרוע לבלתי הרבות להריק הדם כי אם לפי כוח הגוף ולמשפט משאו. כי הדם הוא הנפש. לכן ראוי לו לרפא ברוב חקר. כי ברוב חקרון יש דעת ובאין דעת אין מוסר.
וראוי למשרתים את החולה לשרתו בנחת ובהשקט וכצ?יו?וי הרופא בלי להכביד עליו ולא להש(ימ)[מי]ע בביתו קול שאון ולא להרבות לפניו דברים ולא להטריחו במאומה. וגם כל הבאים אצלו מבחוץ ראוים להיכנס בביתו בדממה וב(א)[ל]אט ולדבר לו דברים טובים דברי ניחומים לחזקו בדבריהם.
<עמ' 464> וידברו החכמים על הילוך המיעים והבטן מתחת ההולכים מאליהם ועל הקיא הנשפך ממעל מאיליו. אם נראתה ?כ?זה או זה מתחת או ממעל כי הפיץ אחד ארבעת מוסדות הגוף. אם נוסף (על השלשה) הנוסף והפיץ למעלה א<ו למ>טה לשפוך ולגרוע תוספותיו אשר נוסף על השלשה. וזאת (ה)רפואה ושרות הוא.
ואם יהיו ארבעת יסודי הגוף שוים (ונכונות) ונכונים על מכוניהם ויפיץ (האדם) האחד לשפוך ממעל או מתחת. זה לך תולדות החולי.
וזה לך משפט ארבעה מוסדי +<הגוף>. אם הם שוים על (מכונו) מכונתם ואין בהם נוסף ולא נגרע. אות מרפא ושרות היא לגוף.
ואם העדיפו ונוספו זה על זה או נגרעו זה מזה. תיגרת החולי בגוף.
וראוי לנבון ברופאים שלא יבצר ממנו לדעת תקופות השנה לתולדות זמניה לקור וחום לקיץ וחורף לפי כוח הר?ו?חות והאווירים וכוח הארץ אשר הוא שמה. אם קרה אם חמה אם לחה אם יבשה. לפי כוח רוח?ו?ת חזיזיה וחזקת אוויריה. ואת כוח קומות הגוף וחזקת גופו כוחו ואומץ שאתו לכל דבר אם חזק ואם רף. כי כל אלה שקולים זה לעומת זה.
אם יראה הרופא ויבין להבדיל בין דבר לדבר ישלח ידו לרפאות כי יכשיר !(באמנותו)! {באמונתו} ובאמונתו להיות מהיר ואומן. ואם אין לו דעת דע כי בעיוורון ילך וישחית ויחבל באין דעת ומוסר.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות