סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספרי דברים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסקה שלא | המסירה: London, British Library, 341
"אם שנותי ברק חרבי". כשפורענות יוצאה מלפניי קלה היא כברק. <עמ' 381> ואף-על-פי "ותאחז במשפט ידי".
"אשיב נקם לצרי" הרי אחד. "ולמשנאי אשלם" שנים. דבר-אחר. "אשיב נקם לצרי" אילו כותיים. שנאמר "וישמעו צרי יהודה ובני' ?כ?י בני הגולה בונים היכל". "ולמשנאי אשלם" אילו המינין. וכן הוא אומר "הלא משנאיך ייי אשנא ו!מ!תקוממיך אתקוטט תכלית שנאתם לאויבים היו לי".
פסקה שלב | המסירה: London, British Library, 341
"אשכיר חצי מדם". וכי היאך איפשר לחיצים שישתכרו מדם. אלא הרי אני משכיר אחרים ממה שחיציי עושין. "וחרבי תאכל בשר". וכי היאך איפשר לחרב שתאכל בשר. אלא הרי אני מאכיל אחרים ממה שחרבי עושה.
כעינין שנאמר "ואתה בן אדם אמור לצפור כל כנף ולכל !העוף השמים! הקבצו ובאו אל זבחי אשר אני זובח" "ואכלתם !לחם! לשבעה ושתיתם דם (לזיכרון) לשיכרון" "בשר גיבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו" "ושבעתם על שולחני !חלב ודם!". "חרב לייי מלאה דם הו[ד]שנה מחלב". למה. "כי זבח לייי בבצרה".
"מדם חלל ושביה". ממה שעשו +<בחללי עמי. וכן הוא או' "מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי". "ושביה". ממה שעשו05> בשבי עמי. וכן הוא אומר "והיו שבים לשוביהם".
"מראש פרעות אויב". כשהמקו'ם מביא פורענות על האומות אין <עמ' 382> מביאין עליהן {שלחן}: <שלהן לבדן05> אלא שלהן ושל אבותיהן +<מנמרוד ואילך. אבל כשמביא טובות על ישראל מביא שלהן ושל אבותיהם05> מאברהם ואילך. דבר-אחר. "מראש פרעות אויב". מה ראו כל הפורעניות לתלות בראשו של פרעה. מפני פרעה הוא תחילה ששיעבד את ישראל.
פסקה שלג | המסירה: London, British Library, 341
"הרנינו גוים עמו". למחר כשהמקום מביא גאולה לישראל אומות העולם מתרגזין לפניו. ולא זו תחילה להם. כבר רגזו מקדם. כעיניין שנאמר "שמעו עמים ירגזון".
דבר-אחר. "הרנינו גוים עמו". שעתידין אומות העולם להיות מקלסין לפני ישרא'. שנאמר "הרנינו גוים עמו". ומניין שאף שמים וארץ. שנאמר "רנו שמים כי עשה ייי". ומניין אף הרים וגבעות. שנאמר "ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה". ומניין אף האילנות. שנאמר "וכל עצי השדה ימחאו כף". ומניין אף אבות ואימהות. שנאמר "ירונו יושבי סלע".
"כי דם עבדיו יקום ונקם". שתי נקימות. נקם על הדם (וע) ונקם על החמס. ומניין אתה אומר שכל חמס שחמסו אומות העולם את ישראל מעלה עליהם כאילו דם <עמ' 383> {נקם}: <נקי09> שפכו. שנאמר "וקבצת!ם! את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי !אתם! שם". "מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר ש?מ?מה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם". באותה שעה "ויהודה לעולם תשב" וגומר. "ונקיתי דמם לא נקיתי".
"וכפר אדמתו עמו". מניין אתה אומר שהריגתן של ישראל ביד אומות העולם כפרה היא להן לעולם הבא. שנאמר "מזמור לאסף אלקים באו גוים נחלתך" וגומ' "שפכו דמם כמים". דבר-אחר. "וכפר אדמתו עמו". מניין אתה אומר שירידתן של רשעים בגהינם כפרה היא לישראל לעולם הבא. שנאמר "ונתתי כופרך מצרים מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך".
היה ר' מאיר אומר. כל היושב בארץ-ישראל ארץ-ישראל מכפרת עליו. שנאמר "העם היושב בה נשוא עון". ועדן דבר #תלי בדלא תלי#. "כי מלאה הארץ אש!ר! מקדוש ישראל". #ועדין# דבר #תלי בדלא תלי#. ועדיין אין אנו יודעין אם פורקין עוונותיהן עליה אם נושאין את עוונותיהן. כשהוא אומר "וכפר אדמתו עמו" הוי פורקין עונותיהן עליה ואין נושאין עליה.
וכן היה ר' מאיר אומר. כל הדר בארץ-ישראל וקורא קרית שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקודש הרי הוא בן העולם הבא.
אמרת. גדולה שירה. שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבא ויש בה לעולם הזה ויש בה לעולם הבא.
פסקה שלד | המסירה: London, British Library, 341
<עמ' 384> "ויבא משה". נאמר כאן "ויבא משה". נאמר להלן "{ויבא}: <וילך05> משה". אי איפשר לומר +<"ויבא משה"05> שכבר נאמר "וילך משה". ואי איפשר "וי(בא)[לך] משה" שכבר נאמר "ויבא משה". אמור מעתה. בא דייתוכוס שלו והרשות נתונה ביד אחר.
"וידבר {משה} את כל דברי השירה הזאת באזני העם". מלמד שהיה משקעם באזניהם.
"הוא והוש{ו}ע בן נון". ולמה אני צריך. והרי כבר נאמר "ויקרא משה להושע בן נון יהושע". מה תלמוד-לומר "הוא והושע בן נון". ללמדך צדקו של יהושע. שומע אני שצפת דעתו עליו משנתמנה ברשות. תלמוד-לומר "הוא והושע בן נון". הושע בצדקו. אף-על-פי שנתמנה פרנס על הציבור הוא {ו}הושע בצדקו.
כיוצא בו אתה אומר "ויוסף היה במצרים". וכי אין אנו יודעין שיוסף היה במצרים. אלא להודיעך צדקו של יוסף. היה רועה את צאן אביו. ואף-על-פי שנעשה מלך במצרים הרי הוא בצדקתו. כיוצא בו ("ודוד") אתה אומר "ודוד הוא הקטן". וכי אין אנו יודעין שדוד הוא הקטן. אלא להודיעך צדקו של דוד. ודוד היה רועה את צאן אביו. ואף-על-פי-כן שנעשה מלך על ישראל דוד בקטנו.
פסקה שלה | המסירה: London, British Library, 341
"ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים". צריך אדם שיהו עיניו ולבו ואוזניו מכוונין לדברי תורה. וכן הוא אומר <עמ' 385> "בן אדם ראה בעיניך ובאזנך שמע !ושים לבך! את כל אשר אני !דבר אליך! ושמת לבך למבוא הבית !ל!כל מוצאי המקדש". והרי דברים קל וחומר. ומה בית המקדש שנראה בעיני{ה}ם ונמדד ביד צריך אדם שיהו עיניו ולבו ואוזניו מכוונין. דברי תורה שהן כהררין התלויין בסערה על אחת כמה וכמה.
*
"אשר תצוום". אמ' להם. צריך אני להחזיק טובה שתתקיימו את התורה אחרי. אף אתם צריכין אתם להחזיק טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם.
מעשה שבא רבינו מלדקיא ונכנס ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בן יהודה וישבו לפניו. אמ' להן. קרבו לכן וקרבו לכן. צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי. אף אתם צריכין להחזיק טובה לבניכם ש!ת!קיימו את התורה אחריכם. אילו אין משה גדול הוא ואילו אחר וקיבלנו תורתו ולא הייתה תורתו שוה. על אחת כמה (שהיו רצין) וכמה. לכך נאמר "אשר תצוום".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות