סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ביבליוגרפיה (האדמה)

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יוסף חיים ברנר   |  שנה: שנת 1919
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
עמ' 358
1
החברה הזאת; אם גם נניח לשאלת האפשרות האובייקטיבית של הסתדרות כלכלית מאנשים
הנמצאים במדינות שונות ומסתגלים לתנאים המיוחדים שבכל מדינה ומדינה; אם גם לא נשאל
את המציע: איך יוכל המשק היהודי המיוחד, מחוסר הבסיס הקרקעי הרחב, להתקיים ולחיות
לבדד בתוך גבולות של משק כלכלי- לאומי טבעי, לא- יהודי? - הנה אי אפשר שלא לשאול:
5
מאין ימצאו בינינו אז כל כך הרבה מסדרים נאמנים לדבר הגדול הזה שלא היה לעולמים?
כשרון הסדור שלנו כיום, בערב האוטופיה, אינו, כמדומה, ממדרגה ראשונה... ומה תעשה
החברה לכל חבר וחבר שלה, שבתור יהודי ירצה הוא ודאי להיות המסדר, הוא ולא אחר?
כי אם לא - מה ימריץ את היהודי, כל יהודי ויהודי, להיות שייך לה? במלים אחרות: מה
יכול להיות הכח הדוחף, הגורם העיקרי, ליצירת סטרוקטורה כלכלית כזו? האמנם רצון הקיום
10
הלאומי? והרי עד עתה ידענו, כי הדחיפה הכלכלית הוא גורם גדול לתגברת הרצון הלאומי
והאידיאולוגיה הלאומית; אבל ששאיפות לאומיות של יחידי סגולה תיצרנה שותפיות כלכליות
המוניות, שעוד לא היו דוגמתן מעולם, הסתדריות כלכליות ממשיות בלי הממשות של מקורי
עושר קרקעיים, בלי טריטוריה מאוחדת לחומרים טריים וליסודות היסודות, בלי הכרח ובלי
מסורה - איך יאמין בהן גם הדמיון?!
15
   האפשר לומר, כי המחבר בעצמו מאמין בהזיתו, כי כח הגיונו הוא אינו יודע כל מה שאפשר
להקשות על תכניותיו? לא, יש עדות נאמנות, כי יודע הוא. הכי קרא את שם ספרו: אוטופיה.
הוא רק חושב, שתכניתו האוטופית (מצד העם ומצד העולם גם יחד) יכולה להועיל לעסקני
העם בעבודתם היום- יומית, במעשיהם הקטנים. המטרה הרחוקה תאיר את נתיבותינו הצרות
ומבחינה זו יפה עשה שכתב את מחברתו. השקפותיו על הצריך נכוחות הן, ולהרבה פרקים,
20
בפרט במה שנוגע לשאלות התרבות, היה יכול להיות ערך חנוכי, אלמלא המבטאים המגוחכים
זעיר שם, כגון: "העידותי בעמי" <("איך האב געגעבין אַ ווארנונג צו מיין פאלק"),> מבטאים
המעידים על חוסר טקט ספרותי, ובמקום שאין טקט, אין חנוך, כידוע.
23
   המחברת נכתבה עוד לפני הצהרת בלפור, שמר מייער נותן לה ערך גדול ורואה בה
אתחלתא דגאולה. אם נכונה דעתו, כי הצהרה זו מקרבת אותנו אל התגשמות המטרה
25
האוטופית שלו, יש לפקפק. ואולם שפוגרומי- הכליון אשר קמו עלינו במזרח אירופה (אמנם,
בלי כל שייכות אל ההצהרה) מרחיקים אותנו מכל חלום של בניה, מכל חזון עתידות -
זה ודאי.
   {די נאציאנאלע ווידערבעלעבונג פון דעם אידישען פאלק}, מאת פנחס בן- עמי
(פ. רוטענבערג), מתורגם מן הכת"י הרוסי ע"י ב. ריבקין. נויורק 1915.
30
   אהבת העם, כאהבת האשה, היא כח של אינסטינקט יוצר אצל אנשים בריאים בגופם
ובנפשם. וכח כזה מורגש במחברת הקטנה הזאת, בת 32 העמודים, שנכתבה לפני חמש שנים.
   לא לשם גלויים בפרובלימה היהודית נכתבה המחברת הזאת. "בזה - חושב בעל
המחברת, ובצדק - יש אוטוריטטים יותר גדולים ממנו": הוא, כמסופר שם, הלא אדם, שהיה נתון
כל ימיו בעולמות אחרים; לשם מפעל נכתבה: לעורר את כל היהודים הרוצים בתחית עמם
35
להשתתף במלחמה בתור בעל- ברית מיוחד של ההסכמה.
   הממשיות שבקומבינציה זו - לא עכשיו הזמן לדון בה. יותר נכון: עכשיו כבר לאחר
זמן. חמש השנים שעברו מזמן הכתב המחברת נתנו לנו גם איזה נסיון להכיר את מדת
כשרוננו אנו להיות בעל ברית וגם את סגולותיה של ההסכמה לקבל בעלי- ברית. ואולם הרוח
שבמחברת זו בכללה - הרוח שאין עוד לדבר על תחית ישראל; שצריך לעשות כל מה שאפשר

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות